פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכה ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
נהגו להחמיר שיהיו האותיות מוקפות גויל, ואם יש בו אותיות דבוקות יגרור ביניהם להפרידם (רא"ש גיטין כ,ב). הגה: וי"א דאין להפריד האותיות אם נוגעים (כן הוא בסדר גיטין), וכן נוהגין. ויש מקילין בשעת הדחק (תשובת הרא"ש) לתקן קודם שיחתמו העדים (מהרא"י פאדוואה), כשהבעל מצוה לתקן (ב"י לדעת הרא"ש).
מוקפות גויל: שו"ת רא"ש,שו"ת רשב"א,תרומה,סמ"ג: כשאינן מוקפות פסול לכתחילה אלא אם כבר נתן לה. שו"ת רא"ש – וכן במקום עיגון כגון שבא מארץ רחוקה יש להקל לכתחילה.
רמב"ם,ר"י,רמב"ן: כשר לכתחילה. ב"י – כן דעת רוב הפוסקים, ודוקא בסת"ם צריך כדי שתהא כתיבה תמה שנאמר "וכתבתם".
שו"ע,ח"מ,ב"ש: מעיקר הדין כשר אך נהגו להחמיר. ב"י,ח"מ,ב"ש – במקום עיגון או אם כבר נתן כשר. וכתב הב"ש שמ"מ אפילו לאחר חתימת העדים וללא ציווי מחודש מהבעל עדיף לתקן ולא לתת בלי שמוקף גויל מפני מראית העין, וכן משמע מהשו"ע שלא חילק[1].
רמ"א כאן: משמע שפסול אף במקום עיגון. במקום עיגון התיר דוקא לתקן ברצון הבעל וקודם החתימה.
רמ"א סע' טז: רגלי ה' וק' הנוגעים בגג פסול בדיעבד ויש להכשיר רק במקום עיגון.
ב"ש: מיישב הרמ"א שבמקום עיגון וגם נתן כבר הגט כשר, ומעמיד את סע' טז במקרה שכבר נתן הגט.
מ"מ,ח"מ: מחלוקת הראשונים היא דוקא כשתינוק יכול לקרותו, אך אם אינו יכול פסול לכו"ע מעיקר הדין ואין להקל אפילו בשעת הדחק.
ב"ח,ט"ז: אין חילוק בין קטן יכול לקרות או לא אלא בין נדבקה קצת האות לבין נדבקה האות לאורך כל גובהה שבכך לכו"ע הוי חק תוכות ופסול. הב"ש הביא שני הפירושים.
להפריד האותיות הדבוקות: רא"ש,מרדכי,תרומה,שו"ע: מותר לפי שאינו נחשב חק תוכות.
שו"ת רא"ש: פסל אותיות דבוקות בגט כשאפשר להביא גט אחר. מוכח שאין להפריד. ב"י – טעמו שלא נעשה התיקון במצוות הבעל. ואמנם אין זו כתיבה חדשה שהרי כשר בתפילין ולא נחשב כתיבה למפרע, אך לכתחילה יש להחמיר.
רמ"א: הכשיר רק בג' תנאים: א. שעת הדחק. ב. ברצון הבעל. ג. קודם שחתמו עדים.
ב"ש: בשעת הדחק כשר אף לאחר חתימת העדים ואף ללא ציווי מחודש מהבעל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ וכן משמע מהב"י בסע' ו (ב) שתמה על שו"ת הרא"ש מדוע לא הורה להפריד האותיות ותירץ שמא סבר שלכתחילה מותר דוקא בציווי הבעל, אלא היכא דלא אפשר. משמע מדבריו שבשעת הדחק מותר אפילו ללא ציווי הבעל. ובדעת הח"מ נראה שמסתפק בכך בסק"ט, שכן מתלבט כיצד הרא"ש נהג "היה מצווה ליתנו בלא תיקון או אפשר שהיה מצווה לתקן לרווחא דמילתא".