פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכה ח

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכה ח

סעיף ח[עריכה]

אם נפלה טפת דיו (בתוך האות) (טור) ואינה ניכרת, אינו יכול להעביר הדיו ולתקן האות, דהוה ליה חק תוכות (רא"ש). ויש מחמירין אפילו האות ניכרת (מהרי"ק שורש צ"ח), וכן נוהגין.

נפלה טיפת דיו: רא"ש,סמ"ג,תרומה,שו"ע: אם האות אינה ניכרת אינו יכול לתקנה משום שנחשב חק תוכות.

מהרי"ק,רמ"א: אפילו כשהאות ניכרת אין לתקן. ב"ש – ובמקום עיגון מותר למחוק אף טעות גמורה (ויקיים המחק או יתן בעדי מסירה), וכן כתב המהרי"ק שלא כסדר מהר"ם, ואם כבר חתמו העדים אין תקנה כיוון שכבר חתמו בפסול.

ב"ח: אמנם לפני שהתחיל תיבה חדשה יכול למחוק ולכתוב בצד המחק, ואם כבר התחיל תיבה חדשה אין תקנה משום שעל המחק אין לכתוב משום חשש זיוף.

ח"מ: כל מחק פסול ואפילו מעט בין אות לאות, ולכן גם לפני שהתחיל תיבה חדשה אין תקנה. כך מוכח מהדין בסמוך שאין למחוק אפילו מעט דיו שמשך זבוב.

נפל דיו אחר שגמר האות: כל בו,סמ"ק: מותר לתקן.

תרומה,שו"ע: אין לתקן.

לאחר שנתייבשה האות: לבוש: מותר להסיר הדיו שנפל כיוון שהוא רק מסיר כיסוי, כשם שמותר להסיר עפרות זהב^[1].

ב"ח,ח"מ: הבינו שמתיר אף כשנתפשט הדיו וקלקל האות, וחלקו עליו.

סדר מהר"ם,ב"ש: התיר דוקא כשנפל בדיוק על האות ולא התפשט, שאז דמי לעפרות זהב.

ט"ז: חלק אף על עפרות זהב, ולפי"ז אסור אף כשנפל בדיוק על האות.

נפלה טיפת שעוה: פר"ח – מותר להסיר השעווה אף כשהאות אינה ניכרת, וכן כתב המג"א באו"ח.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]