פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכה כ
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כ[עריכה]
גט שנמצא קרוע שתי וערב; שהוא קרע של בית דין, הרי זה גט בטל כשאר שטרותא. אבל אם נתקרע ואינו קרע של ב"ד, כשרב. נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה, כשר. נמחוק או שנטשטש, ובבואה שלו קיימת, אם יכול לקרות, כשר; ואם לאו, אינו גט (תוספתא,רמב"ם).
א. גט קרוע בקרע בי"ד: כאן לא מדובר בכשרות גט לענין נתינתו אלא לענין הראיה שבגט כאשר אשה באה לפנינו ע"מ להינשא.
תוספתא,רמב"ם,שו"ע: הגט בטל.
ראב"ד,רשב"א: אם מקויים אינו בטל. כיוון שדרך האשה לקיים ולא הבעל וא"כ ודאי ניתן לאשה.
ראב"ד: הבין שהרמב"ם עוסק אף במקויים וחלוק עליו.
רשב"א,ח"מ: הרמב"ם עוסק באינו מקויים ומודה לראב"ד במקויים. השו"ע לא חילק ומשמע לכאורה שהבין שהרמב"ם לא מחלק אולם מהח"מ נראה שמחלק אף בשו"ע. ונראה שלא רצה לשנות מלשון הרמב"ם ולכן לא כתב החילוק אף שמפרשו כרשב"א שמחלק.
ב. קרע שאינו של בי"ד: תוספתא,רמב"ם,שו"ע: הגט כשר.
מ"ב: אפילו אם נקרעה אות. ב"ש – דוקא כשהאות אינה משתנה. בכך מיישב את הסתירה משו"ע יו"ד סי' רפ שאם נחלקה אות פסול.
ב"ש: למעשה יש להקל רק במקום דחק.
קרוע לשניים: תרומות,ריב"ש,פר"ח – נחשב גרוע יותר מקרע בי"ד, כפי שנכתב בחו"מ.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.