פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכז ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכז ה

סעיף ה[עריכה]

גט שלא נמסר ביום הכתיבה, אין תקנה להכשירו, אלא שישלחנו לה ע"י שליח (רשב"א,רא"ש ב). הגה: מיהו נהגו להחמיר ולכתוב אחר (כן משמע מדברי הרי"ף שהביא הא"ח). וסתם גט שיצא מיד אשה, אמרינן שנמסר ביום שנכתב, ואינה צריכה ראיה, אא"כ היה בו רעותא כגון שהיה מושלך^א (טור והתוספת והרא"ש).

גיטין יח,א: גיטין הבאים ממדינת הים דמיכתבי בניסן ולא מטו עד תשרי מה הועילו חכמים בתקנתם? אמר ליה הנהו קלא אית להו.

ר"י א^[1],רא"ש א,רמב"ם: בגלל שרואים שלא נמסר בתאריך הנקוב שמים לב לכך ויוצא קול, ולכן אין חשש לתקלה. לגבי הקול, התוס' ביארו שיוצא קול מתי תאריך המסירה, ואילו רש"י והרא"ש פירשו שיוצא קול שניתן אח"כ, ואז אנו דורשים ממנה להביא ראיה אימתי ניתן לה.

ר"י ב^[2],רא"ש ב,רשב"א,שו"ע: יוצא קול דוקא כשניתן ע"י שליח או שליש.

ר"ן: יוצא קול כשניתן ע"י שליח או שליש, אך דוקא כשהבעל במד"ה או שנזקק ללכת לדרכו סומכים על כך משום עיגונא.

גט שנמסר לאחר יום הכתיבה: ר"י א,רא"ש א,רמב"ם: יכול לתת לאשתו. ומ"מ גט מוקדם שנרשם בו זמן הקודם אף ליום הכתיבה והחתימה אכן פסול, ואין לו תקנה הואיל ולא נכתב בכשרות.

ר"י ב,רא"ש ב,רשב"א,שו"ע: יכול רק ע"י שליח.

ר"ן: יכול ע"י שליח רק כששולח ממד"ה או שנזקק ללכת לדרכו.

רמ"א: לכתחילה נהגו לחוש לר"ן.

גט מוקדם: ב"ש – לשיטת הר"ן אם הגיע ממד"ה שאז הוי שעת הדחק אפשר להכשירו ע"י מסירה לשליח ולשיטת הרשב"א אף כשלא הגיע ממד"ה^[3]. הרא"ש בהסברו הראשון, שכשר אף בלי שליח, היה חייב לחלק מגט ישן ולומר ששם הואיל ונכתב בפסול הריהו פסול ולפי"ז אין דרך להכשיר גט מוקדם, ויש להסתפק אם גם בהסברו השני יפסול מטעם זה או שלא הואיל ולהסבר השני אינו נזקק לחילוק זה. נטיית הב"ש שיודה לכך גם בהסברו השני.

א. לחשוש שנמסר מאוחר: רש"י: בכל גט יש לדרוש מהאשה ראיה מתי בא לידה שמא נמסר לאחר יום הכתיבה^[4].

תוס',רא"ש,רשב"א,רמ"א: רק בגט שנמצא חוששים משום שאיתרע בנפילה. כך מוכח מב"מ יט,א שהגמ' שואלת דוקא על גט שנמצא "ניחוש דילמא כתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי" ועונה שדורשים ממנה להביא ראיה מתי בא לידה, והגמ' לא שאלה ותירצה כך לגבי כל הגיטין, והטעם הוא שלא מקדים איניש פורענות לנפשיה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]