פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכט ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכט ז

סעיף ז[עריכה]

אם כתב: פלוני החכם, או הרב, או הנשיא, אף על פי שאין קורין אותו כן וגם אינו בר הכי, הגט כשר, כיון שהזכיר שמו בפירוש (רמ"ה). הגה: אבל לכתחלה אין כותבין רב או חכם, אפילו הוא אביו רב או חכם והוחזק בכך, אלא כותבין: פלוני או בן פלוני (סדר גיטין). וכן אין כותבין בן הקדוש (ר"י מינץ), אבל כותבין: כהן או לוי פלוני, בן פלוני הכהן או הלוי. ואם יש להם כינוי כותבין אח"כ (סדר גיטין). אבל אם יש ב' שמות, שכותבין על אחד: דמתקריא, כותבין אחר כך: כהן או לויא (שם בשם מהרי"ק). ואם לא כתב: כהן או לוי, י"א דפסול (פסקי מהרא"י סימן ז'), מאחר שנהגו לכתבו, ויש מכשירין (מ"כ בתיקון וכ"כ הב"י), ונראה להו לסמוך להקל במקום הדחקב, אבל לכתחלה יש לכתבו. ואם יש ספק אם הוא כהן או לא, יש ליתן ב' גיטין (תשובת ר"י מינץ). אין כותבין בגט: פלוני בר פלוני, אלא כותבין: פלוני בן פלוניג (סדר גיטין).

א. כלומר, כשכותבים "המכונה" יש לכתוב "הכהן" לפני הכינוי שמא יאמרו שרק מכונה כהן, אך כשכותבים "דמיתקרי" אין חשש כיוון שכאן ודאי המשמעות היא שהוא אכן כהן (ב"ש).

ב. השמיט כהן: ב"שהלבוש כתב שאם השמיט כהן בשם האב וכבר ניתן הגט כשר משום שאין רגילים להקפיד בכינויי האבות, ומשמע מדבריו שבמגרש עצמו פסול אף אם ניתן, ולפיכך יש לפרש הרמ"א שדוקא בשעת הדחק יש להקל, ובדין זה לא אומרים שאם כבר נתן הוי כשעת הדחק. ולדעת השו"ע סע' יט, המנהג לכתחילה לא לכתוב כהן. יש להעיר, שבמקום שכך המנהג גם תרוה"ד יודה, שהרי נימוקו לפסול הוא שנהגו לכותבו.

כתב בטעות "בת כהן": נו"ב,רעק"א (פת"ש סקכ"א): פוסל, ושונה משינוי מקום לידה שאינו ידוע (ראה סיכום לסע' י, לגבי שינוי שם).

בית מאיר: כשר, כמו שינוי מקום לידה.

ג. בן פלוני: ב"ש – אין כותבים בר משום שיש לפרשו גם מלשון חוץ, אמנם בדיעבד כשר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.