פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קכ ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קכ ג

סעיף ג[עריכה]

כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, והוא שיהיו העדים שחתמו בו מכירים ויודעים שזה פלוני ואשתו פלונית^א (ב"ב קסז,ב). (ויש אומרים דגם הסופר צריך להכירן^ב) (טור וכן נ"ל, דלא כב"י). והכרה זו אפילו על פי עד אחד, ואפילו על פי אשה וקרוב^ג (רא"ש). הגה: וצריך להכיר שם האיש והאשה^ד ושם אביהם. וכל שהוחזק שלשים יום בעיר, אין חוששין להם יותר. ושם אביו, נהגו לכתוב על פי עצמו^ה (ב"י ממשמעות ל' הרמב"ם). ואם היו באותו מקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהן שוין, אין מגרש אחד מהם אלא במעמד חבירו, שמא יכתוב גט ויוליכנו לאשת חבירו ויגרשנה עליו (קסז,ב). ובשעת הסכנה, כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירים (גיטין סו,א).

א. בדיעבד: ח"מ – כשר, שהרי בשעת הסכנה כותבים אע"פ שלא מכירים.

ב. הכרת הסופר: שו"ע: מספיק שהעדים יכירו ולא צריך שגם הסופר יכיר. דייק כן מהרמב"ם בהל' מלווה וכתב שאין לחלק בכך בין ממונא לאיסורא.

טור,רמ"א: בגט צריך שגם הסופר יכיר. משום שבגט הכתיבה עיקר כמו החתימה, ולכן אין לדמות לממון.

ג. ע"פ ע"א, אשה וקרוב: הרא"ש למד זאת מהסיפור בב"ב קסח,א, שהתירו לרב ירמיה בר אבא לחזור בו משום שת"ח לאו אורחיה למידק במראה אשה. ונימק דהוי מילתא דעבידא לאיגלויי.

ד. שם האיש והאשה: נ"י,ב"י: לא מספיק לדעת שזו שלפנינו היא אשתו אלא צריך לדעת את שמה שמא יכתוב שם אחרת ואח"כ יתן לה.

ב"ש: וכן לא מספיק לדעת את שמה אלא צריך לדעת שהיא אשתו או שכך שם אשתו, כדי שלא יבוא עם אשת חברו ויכתוב עבורה גט.

ה. שם אביו: מהב"י כאן משמע שגם בשם אביו נאמן רק אם הוחזק ל' יום וכן דייק בסי' קכט מהרמב"ם אולם סיים שם שהמנהג לא להצריך ל' יום, והרמ"א כאן נמשך אחר המנהג.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.