פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלה ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קלה ג

סעיף ג[עריכה]

הרי שלא קראו הגט תחלה, ונתנו לה בפניהם וזרקתו לאור או לים, אע"פ שהבעל אומר: כשר היה, הרי זו ספק מגורשת (רמב"ם). הגה: ואפילו אם נשאת, תצא (תוספות בלשון אחר וכ"כ הב"י בשם רשב"א, ור"י ת"ה). אבל אם הגט עדיין יוצא מתחת ידה, אם נשאת לא תצא, אבל לא תנשא בגט זה מאחר שלא קראו אותו תיכף אחר הנתינה (כן משמע מר' ירוחם הנ"ל ודלא כב"י); ויש חולקין (תוס' א,טור).

לא קראו הגט ונשרף:

גיטין יט,ב: הני בי תרי דיהיב גיטא קמייהו, צריכי למיקרייה. מיתיבי: ה"ז גיטך, ונטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל דבר האבד, וחזר ואמר שטר פסים הוא, שטר אמנה הוא – מגורשת... לא צריכא, דבתר דקריוה עייליה לבי ידיה ואפקיה, מהו דתימא חלופי חלפיה, קמ"ל.

יבמות צא,ב: כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה, וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה, ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש ושובר מתחת ידי האשה - תצא מזה ומזה, וכל הדרכים האלו בה; ואמאי? נימא מאי הוה לה למיעבד! איבעי לה לאקרויי לגיטא.

קשה – מגיטין משמע שאם לא קראו לא הוי גט, שהרי הגמ' לא תירצה שמדובר בדיעבד שלא קראו, ואילו מיבמות משמע שהוי גט.

תוס' א,טור: אם לא קראו יש לכתוב גט אחר, אך אם כבר נישאת לא תצא (למרות שהבעל מכחיש).

תוס' ב,רשב"א,רמב"ם: אף אם נישאת תצא. וביבמות מדובר שקראו אלא שאח"כ הכניס שוב לידיו, וכוונת הגמ' שם שהיה לו לקרוא שוב.

שו"ע: הרי זו ספק מגורשת. משמע כרמב"ם שאם נישאת תצא.

רמ"א: הביא שתי הדעות.

לא נשרף ואפשר לקרוא לאחר זמן[1]:

רי"ו,רמ"א – לא תינשא אמנם אם נישאת לא תצא. הב"י הבין שעוסק בנשרף וסובר כתי' א בתוס' ונתקשה מסתירה בדברי רי"ו, אך הד"מ יישב שעוסק בלא נשרף שאז הואיל ויוצא מתחת ידה לא תצא, אולם בנשרף סובר כתי' ב בתוס' שתצא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. בסע' א כתב הב"ש שלרי"ף ולרמב"ם מועילה קריאה אף כשאינה מיד לאחר הנתינה, אולם שם מדובר שעכ"פ קראו בסמוך באופן שראו שזהו אותו השטר שניתן לה, אולם כאן מדובר שבינתיים נעלמו מעיניהם וחזרו בפעם אחרת.