פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נתן הגט לידה ונשאר החוט שהוא קשור בו בידו, אם הקשר אמיץ עד שיכול לנתקו ולהביאו אצלו, אינה מגורשת. ואם לאו, מגורשת (גיטין עח,ב). ואם הקשר אמיץ שהיה יכול לנתקו ולהביאו אצלו אלו לא קפצה ידה, אלא מחמת שקפצה ידה אינו יכול לנתקו ולהביאה אצלו, לא הוי נתינה ואינה מגורשת (ר"ת,רא"ש); ויש מי שאומר שהיא מגורשת (ר"י,סמ"ג,תרומה). הגה: וכל זה לא מיירי אלא שקפצה ידה בלא רצון הבעל, אבל אם הבעל מצוה לה לקפוץ, ואפילו הושיט לה הגט והיא לקחה אותו בצד הב', הוי גט, כן נראה לי.
גמר נתינה: ר"ת,רא"ש: צריך שגם גמר הנתינה תהא על ידי הבעל, ולפיכך בגט עם משיחה כשר לאחר שיעזוב רק אם הניח גט כבד בידה באופן שאם ימשוך המשיחה תיקרע.
תוס',תרומה: לשיטת ר"ת בכל נתינת גט צריך שתהא ידה פתוחה עד שיניח כל הגט בידה.
רא"ש: לא צריך אלא יכול להושיט לה והיא תיקח.
ב"י: צריך ליישב הרא"ש ולחלק בין גט עם משיחה שבגלל שאוחז במשיחה לא נגמרה הנתינה והיא נחשבת הגומרת ע"י קפיצת ידה לבין גט ללא משיחה שהוא גומר את הנתינה[1], אך צ"ע כי מהתוס' ומהתרומה לא משמע כך.
ד"מ: החילוק הוא בין קפצה מרצון הבעל שכשר ונחשב כנתינתו לבין קפצה מרצונה, ואינו חלוק על התוס' והתרומה. מהרשב"א מוכח שלא כד"מ, כי בהביאו את ר"י ביאר שמדובר שקפצה ידה מרצון הבעל, ועל כך ר"ת חולק.
ב"ח,ב"ש: הרא"ש שהכשיר במושיט לאשה עוסק במקרה שמיד כשהיא אוחזת בראש הגט הבעל שומט ידיו מראשו השני.
ר"י,סמ"ג,תרומה: מספיק שתחילת הנתינה על ידו, אך המחמיר תבוא עליו הברכה. לא גרע מעייק לה חרציה ושלפתו שכשר. לדעת הב"ש ר"י מכשיר רק במקרה שקופצת ידה בעוד הגט בידו, אך אם אוחז רק במשיחה כבר נגמרה הנתינה ובגלל שאוחז עדיין במשיחה נמצא שלא היתה כאן נתינה טובה ושוב לא תועיל קפיצתה. אמנם הרשב"א והב"י סוברים שר"י מכשיר בשני המקרים[2].
שו"ע: סתם כר"ת ויש מי שאומר כר"י.
רמ"א: מסייג ע"פ חילוקו ברא"ש, שאם קפצה ע"פ רצון הבעל כשר.
ב"ח,ב"ש: בשני המקרים פסול. ע"פ תירוצם ברא"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ נראה לבארו שאע"פ שקופצת ידה עדיין כוחו רב יותר ולכן הנתינה אינה נגמרת בקפיצה אלא בעזיבת הבעל את הגט.
- ↑ התוס' מביאים את שיטת ר"ת המעמיד את הסוגייא של משיחה בגט כבד ואח"כ את שיטת ר"י שמדובר בתוחב בידה הקפוצה, ולבסוף כותבים שבכל נתינת גט יש להיזהר שתהא היד פתוחה עד שיניח כל הגט בידה וחוזרים וכותבים שנראה שאין צורך בכך וכשר. נראה שהב"י והרשב"א מבינים שר"י חזר בו למסקנה מדבריו הראשונים לגבי משיחה, אולם הב"ש הבין שחזר בו רק מסוף דבריו שיש להחמיר בכל נתינת גט אך מהדין של גט עם משיחה לא חזר בו.