פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלח ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
נתן הגט כשהיא ישנה, וננערה, והרי הוא בידה, ואמר לה: הרי זה גיטך, אין צריך לחזור וליטלו מידה וליתנו לה (משנה גיטין עח,א). אבל אם לא אמר לה: הרי זה גיטך, אפילו אמר לעדים: ראו גט שאני נותן לה, אינו כלוםא, כיון שהיא היתה ישנה (רשב"א). וכן אם נפל מידה בעודה ישנה, אף על פי שחזרה ולקחתו, אינו גט עד שיחזור ויתננו לה ויאמר לה: הרי זה גיטך (רמ"ה,רא"ש). הגה: נתן גיטה בחצירה בשעת שהיא ישנה, י"א דלא הוי גטב; אבל ביד שלוחה, לכולי עלמא הוי גט (ב"י בשם הר"ן והרשב"א, דלא כראב"ד).
א. אמר לעדים: ב"ש – כלומר, אפילו אם אח"כ העדים אמרו לה. בט"ז מבואר שאע"פ שבסע' ד מבואר שאמירת העדים לאחר הנתינה מועילה שם היה חיסרון רק של ידיעה, אך כאן יש חיסרון של נתינה כיוון שהיא ישנה, ואם הבעל יגיד לה כשתתעורר יועיל משום שאמירתו בשעה שהגט בידה נחשבת כנתינה אך אמירת העדים אינה נחשבת כנתינה.
ב. בחצרה כשהיא ישנה: רשב"א,ר"ן,רמ"א: אינה מגורשת לפי שאין לה יד.
ראב"ד: מגורשת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.