פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קלט יד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קלט יד

סעיף יד[עריכה]

בא הוא תחלה ועמד, ואח"כ עמדה היא כנגדו, וזרקו לה, אם היה הגט בתוך ארבע אמות שלו, אינה מגורשת, אף על פי שאם תשוח תטלנו. עמדה היא תחלה, ובא הוא ועמד כנגדה וזרקו לה, אע"פ שהוא מחצה למחצה, הואיל והיא לתוך ארבע אמות שלה, ה"ז גט פסול, עד שיגיע הגט לידה (גיטין עח,א ע"פ רמב"ם). הגה: אבל אם זרק לה לתוך ארבע אמות שלה, ואין הבעל נכנס לתוכו, הרי זו מגורשת. וכל זה מדינא, אבל לכתחלה אין לגרש, אפילו ליתן הגט לתוך חצירה או לתוך מלבושיה, אלא לתוך ידה ממש, וידה תהא פתוחה מתחלת הנתינה עד סופה (מרדכי פרק הזורק וסמ"ק וכל בו), כמו שנתבאר לעיל סי' קל"ח. ואפילו בדיעבד אין להתירה לעלמא עד שבא הגט לידה ממש. ונהגו עוד שלאחר שנתן לה הגט תסגור ידיה ותכניסנו תחת בגדיה, ותזהר שלא יסייע לה שום אדם בקבלתו, גם לא יהא שום דבר, כגון טבעת, בידה, וכיוצא בזה, בשעת קבלתו (הכל בסדר הגט).

יכולה לשומרו וד' אמות:

גיטין עח,א: משנה: היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה, קרוב לה - מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת, מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת... גמרא: היכי דמי קרוב לה, והיכי דמי קרוב לו? אמר רב: ארבע אמות שלה - זהו קרוב לה, ארבע אמות שלו - זהו קרוב לו... רבי יוחנן אומר: קרוב לה - שנינו אפילו מאה אמה, וקרוב לו - שנינו אפילו מאה אמה. היכי דמי מחצה על מחצה? אמר רב שמן בר אבא, לדידי מיפרשא לה מיניה דרבי יוחנן: הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו - זהו קרוב לו, היא יכולה לשומרו והוא אינו יכול לשומרו - זהו קרוב לה, שניהם יכולין לשומרו, שניהם אין יכולין - זהו מחצה על מחצה... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כדי שתשוח ותטלנו, ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה. אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הוה עובדא הכי ואצרכוה חליצה.

רש"י: שמואל חולק על רב ור' יוחנן ולדעתו אפילו ד' אמות אינן קונות.

רא"ש: שמואל מודה אפילו לר' יוחנן שחז"ל תיקנו שתיקנה אפילו מאה אמה אם יכולה לשומרו, אלא שהורה להחמיר לכתחילה במקרה ששניהם בתוך ד' אמות אע"פ שהיא קדמה וזוכה מעיקר הדין וכן במקרה ששניהם חוץ לד' אמות שמא יבואו להכשיר במקרה שהוא יקדים לד' אמות ויצא קלקול. אמנם במקרה שזרק לתוך ד' אמותיה והוא מחוץ להן כשר לכתחילה.

תוס',ר"ן: רב עסק בד' אמות ברה"ר, ושמואל סובר שיש להחמיר לכתחילה בד' אמות ברה"ר וכן במאה אמה ויכולה לשמור אולם בד' אמות בסימטא מכשיר לכתחילה כאשר היא נכנסה ראשונה לתוכן.

רמב"ם,שו"ע: אם יכולה לשומרו אך אינה מגיעה בשחייה הריהי ספק מגורשת; מגיעה בשחייה פסול רק מדרבנן וכן אם נכנס לד' אמותיה שהיא קדמה ונכנסה להן; הגיעה לידה מגורשת. קשה מדוע ביכולה לשומרו היא ספק מגורשת, הרי אם סובר ששמואל חולק על ר' יוחנן אינה מגורשת כלל, ואם אינו חולק אלא רק מחמיר לכתחילה צריך להיות פסול רק מדרבנן.

ר"ן,ב"י: שמואל אינו חולק על ר' יוחנן, אך הואיל ודברי ר' יוחנן שקונה כל שיכולה לשמור אינם מהתורה אלא רק מתקנת חכמים, שהרי בשום מקום קנייה אינה תלויה בשמירה, לפיכך שמואל שהורה להחמיר בכך עקר את התקנה וחזר הדין שאינה מגורשת לגמרי מהתורה^[1]. הב"י כתב שהדרך המתיישבת ביותר ברמב"ם היא דרך הר"ן.

רשב"א: ביאר הרמב"ם כרא"ש ששמואל אינו חולק על ר' יוחנן אלא רק החמיר לכתחילה במקרה ששניהם באותם ד' אמות שאינה מגורשת לגמרי אע"פ שהיא קדמה לד' אמות. קשה ליישב לשון הרמב"ם לפי פירוש זה.

שו"ע: פסק כרמב"ם ע"פ הבנתו.

רמ"א: פסק כרא"ש שבתוך ד' אמותיה והוא בחוץ מגורשת, והוסיף שלכתחילה יש לתת לידה ממש ואפילו לא לתת לתוך חצרה. הב"ש כתב לגבי ד' אמות שיפה הכריע לפי שזו הדעה האמצעית בין הרמב"ם שהחמיר אפילו בתוך ד' אמותיה והא בחוץ לבין התוס' והר"ן שהקלו אפילו בשניהם בתוך ד' אמות. ולגבי חוץ לד' אמות ויכולה לשמור כתב שרוב הפוסקים חולקים על הרמב"ם והשו"ע וסוברים שפסול רק מדרבנן ולפיכך אם נישאת לא תצא, ולמעשה צ"ע.

זרק לחצרה: ר' חננאל: גם בכך אינה מגורשת עד שיבוא הגט לידה.

תוס',רא"ש,תרומה: מגורשת.

רשב"א,ר"ן: תמהו על ר' חננאל אך סיימו שראוי לחוש לדבריו, לפי שהם דברי קבלה.

רמ"א: עיקר הדין כרא"ש אולם לכתחילה יש לחוש לר"ח ואפילו בדיעבד אין להתירה עד שבא הגט לידה ממש. ריב"ש,ב"ש – אם נפל על בגדיה נחשב כידה.

ד' אמות ברה"ר: גיטין עח,א: משנה: היתה עומדת ברה"ר... גמרא: אמר רב ארבע אמות שלה זהו קרוב לה.

ב"מ י,ב: רב ששת אמר: כי תקינו רבנן בסמטא דלא דחקי רבים, ברשות הרבים דקא דחקי רבים לא תקינו רבנן. וכן פסק השו"ע חו"מ רמג,כב.

תוס' א,רשב"א א: אין הכוונה כאן לרה"ר ממש אלא לסימטא.

תוס' ב: כשיכולה לשמור החפץ קונות, וכאן מדובר ביכולה ואילו בב"מ באינה יכולה.

רשב"א ב: רב סובר כמ"ד שם שקונות אף ברה"ר.

רשב"א ג,שו"ע: דוקא בגט תקנו שקונות ברה"ר משום עיגונא. כך מוכח מהשו"ע שכתב כאן רה"ר ולא כתב סימטא אע"פ שבחו"מ פסק שלא קונה ברה"ר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]