פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קל טז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טז[עריכה]
העדים שחותמין על הגט צריכים להיות יודעים לקרות ולחתום (רמב"ם). ואם אינם יודעים לקרות, קוראים בפניהם וחותמיןא (גיטין יט,ב), והוא שיכירו לשון הגטב (רמב"ם). ואם אינם יודעים לחתום, רושמין להם הנייר ברוק וכיוצא בו, מדבר שאין רשומו מתקיים, והם כותבין על הרושם (רמב"ם ורא"ש מגיטין יט,א). הגה: ויש אוסרין לעשות כן לכתחלה, אלא מקרעין נייר חלק לפניהם, והם חותמין דרך הקרע (טור בשם הרמ"ה).
א. קוראים בפניהם: תוס',רי"ף,ב"י ברמב"ם,ב"ש: דוקא כששניים קוראים בפניהם אך אחד לא מועיל. ובשאר שטרות פסול אפילו בשניים.
רש"ך ברמב"ם: אפילו אחד קורא.
ב. יכירו לשון הגט: ב"י ברמב"ם,שו"ע: הקראה בפניהם מועילה רק אם הם מכירים לשון הגט. רק בכך הוי גילוי מילתא בעלמא. מקורם מהירושלמי שהדיינים חותמים אפילו אינם יודעים לקרוא ואילו העדים רק אם יודעים לקרוא, ומדובר אפילו כשמתרגמים בפניהם אחרת גם הדיינים לא יכולים לחתום. הב"ש דוחה שמדובר שאין מתרגמים ומדובר בדייני קיום שאינם חותמים על תוכן השטר אלא רק על חתימות העדים, ולפיכך אינם צריכים להבין תוכנו.
מ"מ,טור: גם כשאינם מכירים, מועיל כשמתרגמים להם.
ש"ך,ב"ש: בדיעבד מועיל ע"י תרגום.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.