פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא טו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו[עריכה]
בעל שעשה שליח להולכה, צריך שיאמר לו: תן גט זה לאשתי, או שיאמר לסופר ולעדים שיכתבו ויחתמו גט ויתנו לאשתו, או לשון שמשמעו שיגרשוה, כמו: גרשוה או שלחוה או שבקוה או תרכוה או כתבו אגרת ותנו להא; אבל אם אמר: פטרוה, פרנסוה, עשו לה כדת, עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי, לא אמר כלוםב (משנה גיטין סה,ב). אמר להם: עזבוה, הוציאוה, התירוה, הניחוה, הועילו לה, הרי זה ספק (גמ').
א. גרשוה וכו': משנה,שו"ע: מגורשת.
ראב"ד,ב"ש: דוקא כשקודם דיברו מענייני גירושין, אחרת אפי' לשון גרשוה הוי ספק כי אפשר לפרש כמו "גרש את האמה".
ב. פטרוה וכו': משנה: לא אמר כלום.
רמב"ם,שו"ע: אינה מגורשת אפילו מספק. כך מוכח מכך שחילקו מקרים אלו מהמקרים שבסוף הסעיף ודוקא עליהם כתבו "הרי זה ספק".
רש"י,ר"ן,ב"ש: ספק מגורשת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.