פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קמא י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
במה דברים אמורים שצריך עדי קבלה, כשאבד הגט או נקרע. אבל אם היה הגט יוצא מתחת יד שליח קבלה, אינו צריך עידי קבלה (רמב"ם) (ועיין לקמן סימן זה סעיף י"ג).
עדי קבלה עבור ראיה:
גיטין סד,א: איתמר: בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין, מי נאמן? רב הונא אמר: בעל נאמן, ורב חסדא אמר: שליש נאמן. רב הונא אמר בעל נאמן, דאם איתא דלגירושין יהביה ניהליה, לדידה הוה יהיב לה ניהלה; ורב חסדא אמר שליש נאמן, דהא הימניה. רש"י,רשב"א,רא"ש – נחלקו דוקא כשהאיש והאשה יחד בעיר, אחרת מודה רב הונא שנאמן.
שו"ע סע' נה: סתם כרב חסדא שהשליש נאמן וי"א כרב הונא שאם שלושתם בעיר אחת אינו נאמן.
כשהגט קיים: גמרא: דוקא כשהגט אבד או נקרע צריך עדות שהשליש קיבל הגט לגירושין, אך אם הגט בידו אינו צריך. רמב"ם,רש"י,תוס',ב"ש – אך בכל מקרה צריך עדים על המינוי.
רשב"א: העמדת הגמרא היא דוקא אליבא דרב חסדא הסובר ששליש נאמן אך לפי רב הונא צריך עדות גם כשהגט בידו.
רא"ש: העמדת הגמרא היא גם אליבא דרב הונא, משום שכשהבעל אינו לפנינו ומכחיש מודה רב הונא שהשליש נאמן.
רמב"ם,שו"ע: פסקו את העמדת הגמרא שצריך עדות קבלה רק כשהגט נקרע, אחרת השליש נאמן. ב"י – הרמב"ם פוסק כרב חסדא וא"כ אפשר להסבירו או כרשב"א שזו דעת רב חסדא והלכה כמותו או כרא"ש שכך הדין לכו"ע.
ב"ש: מקשה שבסע' נה הביא את שתי הדעות, ומדובר שם כשהבעל לא נמצא, וא"כ פסק שם בניגוד לרא"ש שנחלקו גם כשהבעל לא מכחיש, ולפי"ז גם כאן היה לו להביא את שתי הדעות. ומיישב שצריך לדחוק ולהעמיד כאן כשאינם בעיר אחת, ולכן גם לדעת רב הונא נאמן.
עדי קבלה עבור חלות: רמב"ם: לא צריך. לשיטתו שלדעת ר"א אף עדי מסירה כרתי, אך גם עדי חתימה.
רא"ש: צריך. לשיטתו שרק עדי מסירה כרתי, ואמנם כשרואים עדי חתימה תולים שגם נמסר כדין בפני עדים ולכן לא צריך להביא את עדי המסירה לראיה אך אם ידוע שלא היו עדי מסירה פסול.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.