פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קנב ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר קנב ז

סעיף ז[עריכה]

אם יש עדים שהיתה אשת איש, אינה נאמנת לומר: גרושה אני, ואם נשאת, תצא (משנה כתובות כב,א). ואפילו אם נשאת קודם שבאו העדים שהעידו שהיתה אשת איש (כג,א). אבל חוששין לדבריה ופסולה לכהונה לעולם^א; ואם מת, חולצת ולא מתייבמת (רמב"ם). הגה: באו עדים ואמרו: שמענו שהיא מגורשת, אין זה עדות להוציא מחזקתה, עד שיעידו שהיא גרושה (ריב"ש סימן תק"ד). אבל אם אין עדים שהיא אשת איש, רק אומרים: שמענו שנתקדשה ונתגרשה, דינו כקול בעלמא, וכדרך שנתבאר לעיל סי' מ"ו.

א. אמרה שלא בפניו שנתגרשה: רמב"ם,שו"ע – חוששין לדבריה ופסולה לכהונה, ואם מת חולצת ואינה מתייבמת.

אם נישאת: רמב"ן,שו"ת רשב"א: צריכה גט לחומרא. חוששים לאמוראים הסוברים שאשה אינה מעיזה אף שלא בפניו, ולכן נאמנת.

טור: תצא מהשני בלי גט.

קשה – למה הטור לא כתב שחוששין וצריכה גט לחומרא, כמו שבסעיפנו נפסק שחוששים.

ב"ח: אצלנו חוששים ונפסלת לכהונה משום ששוויה אנפשה, אך שם אם נצריכה גט תיאסר על בעלה הראשון מדין מחזיר גרושתו, ולאו כל כמינה לאסור עצמה על בעלה. הב"ש מקשה שבין כה וכה אסורה לבעלה כי אם אכן לא גירשה נמצא שזינתה תחתיו.

ב"ש: מטעם שוויה אנפשה יכולה לאסור עצמה כגון לכהן וליבם אך לא שייך להצריכה גט מדין שוויה אנפשה. מחצית השקל מבאר ששוויה אנפשה יכול לאסור רק באותה שעה, אך כאן בשעה שאמרה קודם נישואיה לשני לא אסרה עצמה מלהינשא ללא גט ורק אח"כ כשנישאה נוצר מכך איסור^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]