פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קנד ד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
האיש שנולדו בו מומין אחר שנשא, אפי' נקטעה ידו או רגלו, או נסמית עינו, ולא רצתה אשתו לישב עמו, אין כופין אותו להוציא וליתן כתובה; אלא אם רצתה תשב, ואם לא רצתה, דינה כדין מורדת (כחכמים משנה כתובות עז,א). הגה: וי"א דכל זה בידו או רגלו או עינו אחת, אבל בב' ידיו וב' עיניו וב' רגליו, כופין אותו להוציאא (טור והרא"ש).
שתי ידיו: שו"ת רא"ש: גם בכך לא כופים.
רא"ש,רמ"א: כופים. הטור נימק שהרי הוא כעבר ובטל מן העולם.
לבוש,גר"א,גבו"א: לא כופים. הלבוש כתב שכן נוהגין ושמנהג זה לדעתו תורה הוא וכל המשנה מרבה ממזרים בישראל. והגבו"א כתב שאף שלהלכה הרא"ש סבר כך למעשה בשו"ת לא רצה להורות כן, וכן נראה עיקר מסתימת המשנה שלא חילקה וסתמה שמי שנולדו בו מומין אין כופים, וכן משמע מכל הפוסקים שלא חילקו בכך, וכן נראה דעת הרמ"א שכתב דעה זו ב'יש אומרים'.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.