פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר קסט טו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו[עריכה]
המנעל צריך שיהיה כולו של עור. לפיכך צריך לתופרו (כל תפירותיו) בעור (יבמות קב,ב) לכתחילה (רא"ש). (וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד) (טור בשם הרמ"ה), דלא כי"א דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה). אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור (טור). וי"א דגם רצועותיו מעור (נימוקי יוסף), וכן נוהגין.
תפור בפשתן: יבמות קב,ב: אין חולצין בו.
רא"ש,שו"ע: בדיעבד כשר. הדרשה מ"ואנעלך תחש" היא אסמכתא. הב"ח מקשה מהדין שקב קיטע שאינו מחופה פסול משום שקי"ל כרבנן שצריך תחש, ולא כר"מ שמספיקדבר המגן, ומתרץ שגם שם הפסול מדרבנן אלא ששם פירשו שפסול אף בדיעבד אך בשאר המקומות שלא פירשו כשר בדיעבד.
רמ"ה,ב"ש: פסול. הרמ"א הביא גם את דעתו. הב"ש כתב שכן דעת רש"י ותוס' והרמב"ם.
ר' שמריה: היום שרגילים ללכת בתפור בפשתן, צריך דוקא בכך. מהר"י מינץ – כל הגדולים חולקים עליו.
רצועות: יבמות קב,ב: הוא של עור ותרסיותיו של שער מהו? א"ל מי לא קרינן ביה ואנעלך תחש. אי הכי אפילו כולו שער נמי? ההוא קורקא מיקרי.
ב"י ורמ"א בטור,שו"ע: מותר מכל דבר. אורחא דמילתא נקט שיער אך ה"ה לכל דבר.
נ"י,רמ"א,ב"ש בטור: רק מעור או שיער. דוקא שיער נקרא תחש. הב"ש ביאר כוונת הטור שמותר מכל דבר העשוי מעור כגון שיער.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.