פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנד ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | הוצאת פת לפני שנאפית[עריכה]
רב ביבי אומר (ד.) שהתירו חכמים לאדם שהכניס פת בשבת לרדותה לפני שיקרמו פניה כדי שלא יעבור על איסור תורה. אבל לאחרים אסור לרדות כיוון שלא אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך.
◄ ר"ח: מדובר על פת שלא נאפת ויש ברדייתה כעין לישה. אבל פת אפויה אין כל איסור להוציא מהתנור.
◄ תוספות: מדובר גם על פת אפויה, שאסור מדרבנן לרדותה[1].
☜ שו"ע: מותר לאדם לרדות פת שהכניס במזיד בשבת עצמה.
⤶ גם בתנורים שלנו אסור לאחרים לרדות בשבילו כיוון שהבצק מוקצה (אליה רבה).
אם אחד הניח קדירה, מצווה על חברו להורידה מעל האש כדי שלא יבוא חברו לידי איסור, שהרי אין כל איסור בהורדת הסיר מעל האש (משנ"ב).
מותר לרדות גם במרדה, ועדיף לכתחילה לרדות בשינוי. אבל אם העיכוב יגרום לפת להספיק להאפות ירדה במרדה (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שורש המחלוקת הוא בביאור הגמרא שאומרת שרדיית הפת אינה מלאכה. לר"ח הכוונה שמותר לכתחילה לרדות פת אפויה (ורק פת שלא נאפת אסורה משום מעין לישה, ובזה דיבר רב ביבי) ותוספות סובר שהכוונה שאסור מדרבנן לרדות פת אפויה (ובזה דיבר רב ביבי).