ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנז א

סעיף א | דבר מוסיף הבל ואינו מוסיף[עריכה]

המשנה אומרת (לד.) שבספק חשיכה ספק אינה חשיכה, מותר להטמין את החמין. סתם הטמנה היא בדבר שאינו מוסיף הבל^[1], ומדייק רבא מדברי המשנה שלאחר שהחשיך אסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל, מפני שאולי ימצא שהצטננה קדירתו ויבוא להרתיחה^[2], אבל בבין השמשות אין לגזור בזה כי סתם קדירות רותחות בבין השמשות ואין לחשוש שיבוא לחתות.

המשנה אומרת (מז:) שאסור להטמין בגפת וזבל שהם דברים המוסיפים הבל, ושם ודאי שמדובר בהטמנה מבעוד יום שהרי למדנו כבר במשנה לעיל שאסור להטמין משחשיכה^[3]. ומבאר רבא שגזרו על דבר המוסיף הבל אפילו מבעוד יום שמא יבוא להטמין ברמץ ויבוא מתוך כך לחתות בגחלים^[4].

רש"י, רא"ש, ר"ן ומגיד משנה: אסור להטמין בדבר המוסיף הבל בכל מקרה.

☜ כך פוסק שו"ע (ובדבר שאינו מוסיף הבל מותר אפילו בבין השמשות).

1. הטמנה לצורך מוצאי שבת:

◄ רמ"א (בסימן תרט): אסור.

◄ מג"א: מצד חומרא אסור ולא מדינא.

◄ לבוש ואליה רבה: מותר אפילו מצד המנהג.

2. אסור להשאיר תבשיל מוטמן אפילו לפני חצות יום שישי (משנ"ב).

❖ הטמין בדיעבד[עריכה]

המשנה מספרת (לח:) שאנשי טבריה היו מעבירים צינור שהיו בו מים קרים בתוך חמי טבריה, וחכמים פסקו להם שאסור להשתמש במים הללו בשבת. רב חסדא לומד מזה שאסור להטמין בדבר המוסיף הבל.

◄ ר"ן: אם אדם עבר והטמין בדבר המוסיף הבל, אסור להנות מהמים אפילו בדיעבד.

⤶ רמב"ן: דווקא בתבשיל שהתחמם או שהוא מצטמק ויפה לו אסור, אבל תבשיל שרק נשאר חם על ידי ההטמנה אין איסור בדיעבד.

☜ כך פוסק שו"ע (ומשמע שבאופן האסור, אפילו בשוגג אסור (משנ"ב)).

◄ הגהות מרדכי: אם שגג והטמין בדבר המוסיף הבל, מותר בדיעבד.

☜ כך פוסק רמ"א^[5] (ויש לסמוך על זה בשעת צורך (משנ"ב)).

רמ"א (בשם מרדכי ושבלי הלקט): יש אומרים שאם הטמין לצורך יום שבת מותר להטמין אפילו לכתחילה. ואין לסמוך על זה אלא בדיעבד ובאופן אקראי.

⤶ ואם רגיל בכך, אסור אפילו בדיעבד (משנ"ב).

1. אסור להטמין אפילו דבר שמצטמק ורע לו, והשו"ע הקל (כדברי הרמב"ן) רק לעניין דיעבד (משנ"ב).

2. אם הטמין בשבת עצמה בדבר שאינו מוסיף הבל, כיוון שלא הועילו מעשיו שהרי רק שומר על החמימות, מותר בדיעבד (מג"א).

3. הרמ"א לא התיר הטמנה לצורך יום שבת כיוון שמעיקר הדין אין מקום ליש אומרים הזה בהלכה, ולכן הקל רק בדיעבד ובאופן אקראי (משנ"ב).

4. ◄ מג"א וחיי אדם: גם לרמ"א אין להקל בדיעבד אם התבשיל לא עבר בישול מלא (למרות שבסימן רנג פסק הרמ"א שמותר להשהות אם התבשל כבן דרוסאי, אין להקל שני קולות).

◄ תוספת שבת, שלחן עצי שיטים וביה"ל: אפילו אם התבשיל לא התבשל לגמרי מותר (כדעת הרמ"א ברנג, א שהתיר).

[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]