פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסד ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסד ג


סעיף ג | דיני השמנים[עריכה]

המשנה (כ:) מונה סוגי שמנים שאינם נמשכים היטב אחר הפתילה, ואסרו חכמים להדליק בהם בשבת: שעוה, זפת, שמן גרעיני צמר גפן, אליה, חלב, עטרן (מפני שריחו רע ויצא מהבית), צרי (שמא יסתפק ממנו ונמצא מכבה, ועוד שזה מסוכן).

הראשונים מוסיפים ע"פ הגמרא שגם נפט לבן אסור (שהוא מסוכן).

במשנה (כד:) נחלקו התנאים לגבי שאר השמנים[1]: לדעת חכמים כל סוגי השמנים כשרים ואפילו עטרן. לדעת רבי ישמעאל עטרן פסול. ולדעת רבי טרפון רק שמן זית כשר. האמוראים דנים מדוע עטרן פסול לדעת רבי ישמאל ומסיקים שריחו רע, ומתוך כך יצא מהבית.

רי"ף, רא"ש ורמב"ם: להלכה כל השמנים כשרים, אבל עטרן פסול (כיוון שהאמוראים פרשו דעת ר"י, הלכה כמותו בעטרן, שכן בשאר השמנים ר"י לא חלק).

רבינו ירוחם: גם עטרן כשר (כדעת חכמים).

תוספות מוסיף שלכו"ע שמן זית מצווה מהמובחר.

☜ שו"ע: אסור להדליק בשמנים המוזכרים במשנה ולא בעטרן מפני שריחו רע.

⤶ האיסור הוא דווקא כשמניח את הזפת (וכן שאר השמנים) כמו שמן בכלי, אבל אם כורך זפת או שעווה סביב הפתילה (נר שעווה של ימינו) מותר, כדלקמן בסעיף ז (משנ"ב).

א. שומן בהמה בכלל חלב[2] ואסור. (וחמאה יש לעיין. ויכול לשים בה מעט שומן וידליקם יחד ומותר, אמנם עדיף להשתמש בשמנים אחרים, כיוון שייתכן ויעבור על הבערת שומן עם החמאה) (משנ"ב).

ב. אסור להדליק בשמרי שמן, שאינם נמשכים היטב אחר הפתילה (משנ"ב).

ג. נפט שלנו מותר להדליק בו בשבת כיוון שאין ריחו רע כל כך, והגם שבעת שנכבה יש לו ריח רע, אין בזה חשש שמא יצא (ביה"ל).

ד. צרי אסור גם מחשש שמא יעוף השמן על קירות הבית ויגרום סכנה. ואסור הוא בהדלקה גם אם יש נרות אחרים כשרים, גם לדעת המג"א בסעיף הקודם שהתיר אם יש נרות כשרים אחרים (ביה"ל).


הערות שוליים[עריכה]

  1. אבל בסוגי השמנים שהוזכרו במשנה שבדף כ ע"ב, מודים חכמים שאסור.
  2. וראייתו מכך שדעת סומכוס היא שכל היוצא מהבשר דינו כבשר, ותנא קמא לא חלק עליו בדין זה אלא בדברי רב ברונא (עיין סעיף ה), והביא לזה ראיה נוספת. עיין בביה"ל.