פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצג ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | ערבית מבעוד יום[עריכה]
הגמרא בברכות מספרת (כז:) שרב ורבי יאשיה היו מתפללים תפילת ערבית של מוצאי שבת בשבת עצמה[1] ועושים הבדלה.
רב האי גאון, תוספות, רא"ש, רבינו יונה, מרדכי וטור: היה להם צורך של אונס או צורך מצווה ולכן הקדימו את ערבית.
טור: לא היו מברכים על הנר. ואסורים במלאכה עד שחשכה.
☜ שו"ע: מי שאנוס יכול להתפלל של מוצאי שבת בשבת ולא יבדיל ולא יעשה מלאכה עד שיצאו הכוכבים.
רמ"א: מאריכים באמירת 'והוא רחום' 'וברכו' במוצאי שבת.
האחרונים כותבים שבימינו אין לעשות הבדלה מבעוד יום, כיוון שזה דבר תמוה לרבים. ומה עוד שבימינו נוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים (כדעת חכמים), והגם שבערב שבת מקילים בזה, היינו משום מצוות תוספת שבת, מה שאין כן ביציאת שבת (משנ"ב).
מותר לעשות הבדלה מיד כגון שמדובר שלא ימצא לעשות הבדלה על כוס אחר כך (כגון שצריך לצאת עד מקום התחום כדי להמשיך משם במוצאי שבת) (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ר"י (הובא בטור): האמוראים סברו שמפלג המנחה ואילך הגיע זמן ערבית והם לא היו קוראים קריאת שמע עד צאת הכוכבים והיו מתפללים ערבית בלבד.