פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שב ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שב ז


סעיף ז | ניקוי טיט מבגדו[עריכה]

הגמרא אומרת (קמא.) שטיט של גבי בגדו משפשפו מבפנים ולא מבחוץ. (רש"י מבאר שאין בזה משום מלבן ממש משום שאין כאן מים[1], ומותר רק מבפנים דלא מוכחא מילתא). בהמשך מובאת ברייתא שאומרת שאם יש טיט על בגדו מגררו בציפורן (ועל נעלו בגב הסכין).

רא"ש, רבינו ירוחם וטור: הברייתא נקטה 'צפורן' אך הוא הדין בסכין.

רי"ף ורמב"ם: רק ציפורן מותרת כלשון הברייתא.

⤶ רבינו פרץ (בשם התוספות): אם הטיט שעל הבגד יבש, יש בו משום איסור טוחן.

☜ שו"ע: טיט שעל הבגד משפשפו מבפנים אבל לא מבחוץ, שדומה למלבן. ויכול לגררו בצפורן. ויש מפרשים שדווקא בלח מותר אבל לא ביבש, דהוי טוחן.

⤶ בסעיף ה' נפסק שאסור לצחצח סודר (ולא חילקו בין פנים לחוץ), וכאן מותר כיוון שאינו מתכוון לצחצחו אלא להסיר את הטיט בלבד (גר"א).

  1. בכל סעיף זה, אין חילוק בין צמר לפשתן[2] (משנ"ב).

  2. מותר להסיר טיט מהבגד אפילו בסכין (גבו ואפשר שאפילו בחודו) (משנ"ב).

  3. מותר להסיר טיט יבש (שנטחן) על ידי גוי, דהוי שבות דשבות (שכן זו משאצל"ג) במקום כבוד הבריות שלא לצאת בבגד מלוכלך (משנ"ב ושער הציון).

איסור הסרת מראה לכלוך מבגד[עריכה]

כנזכר לעיל השו"ע הביא בשם יש אומרים שאסור להוריד לכלוך יבש משום טוחן. המשנ"ב מבאר שלמרות שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה, מכל מקום אסור מדרבנן. האחרונים נחלקו בהסרת מראה של טיט מעל גבי בגד.

ט"ז: אם אין שם אלא מראית טיט יבש ולא טיט ממש, מותר להוריד אותו כדי לבטל המראה.

משנ"ב: יש בהחזרת מראיתו איסור מלבן, והוכיח בביה"ל שברור שאם מתכוון יש בזה איסור ליבון (א. מצד שפשוף סודר של סעיף ה'. ב. מצד המנער טלית מעפר, שחייב לדעת רש"י).

⤶ גם לט"ז אין היתר לכסכס מבחוץ (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

  1. וקשה מסוגיית ניעור עפר שרש"י כתב שאסור משום מלבן. ובשער הציון (מא') יישב שניעור עפר מנקה את הטלית 'וזה הוא ליבונה' אבל ניקוי של טיט בלי מים אינו מלבן משום שעדיין נשאר מראית הטיט על הבגד.
  2. מפני שכאן מדובר על לכלוך של טיט, וכל ניקוי משמעותי לבגד (ביה"ל).