פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שז ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שז ד


סעיף ד | גוי הקונה בשביל היהודי[עריכה]

סמ"ג: מותר לתת לגוי מעות שיקנה בהן דברים, או סחורה שימכור, אפילו בערב שבת, והוא שלא יאמר לו שיעשה כן בשבת עצמה. (דרכי משה: גם הסמ"ג שהקל בלי קציצה מסכים שקציצה לא מתירה לומר לו על שבת עצמה).

סמ"ק: מותר לתת לגוי מעות או סחורה בערב שבת רק אם קצץ[1].

☜ שו"ע: מותר לתת לגוי מעות בע"ש, והוא שלא יאמר לו לקנות בשבת.

רמ"א: וכן מותר לתת לו בגדים למכור, ובלבד שלא יאמר לו למכור בשבת.

⤶ רק אם קצץ דמים מותר[2] (שאז עושה הגוי בשביל עצמו) (משנ"ב).

  1. אם יום השוק באותה העיר בשבת, ומצוי לקנות רק ביום השוק, המבקש מהגוי לקנות דברים ביום השוק (שחל בשבת) נחשב כמבקש לקנות בשבת עצמה ואסור. כמו כן הביא היהודי לגוי מעות ביום שישי, ואמר לו שבמוצאי שבת הוא צריך ללכת, נחשב כאילו אמר לו לקנות בשבת (משנ"ב).

  2. ◄ לדעת הט"ז: אסור להנות בשבת עצמה ממלאכה שהגוי עשה גם אם היהודי לא אמר לגוי שיקנה בשבת.

◄ לדעת אליה רבה ותוספת שבת: מותר להנות מהמלאכה גם בשבת (משנ"ב).

⤶ אמנם בקניית דברי מאכל גם הם מודים שאסור, כיוון שכוונתו מסתמא שיהנה היהודי מהם מיד (שער הציון).

❖ גוי הנוטל סחורה מבית היהודי[עריכה]

☜ רמ"א (על פי רבינו ירוחם): גוי שעובד בשכירות אצל היהודי למכור סחורתו ובא לקחתה בשבת, עונשים את בעלי הסחורה.

⤶ מדובר שהגוי עובד בקציצה ועושה בשביל עצמו, ועם זאת אסור להוציא את הסחורה בשבת עצמה, ואפילו אם ייחד לגוי מקום שממנו ייקח את הסחורה אסור כיוון שזו סחורה של היהודי (משנ"ב).

  1. אם נטל את הסחורה מערב שבת, אפילו שהוא לוקח אותה אל מחוץ לתחום, אין איסור מאחר והגוי עושה בשביל עצמו (משנ"ב).


הערות שוליים[עריכה]

  1. הבית יוסף מעיר שכאשר לא קצץ ורוצה לתת בשאר ימות השבוע (רביעי וחמישי) מותר הדבר זולתי לרי"ף ורמב"ם שאסרו משום שלא קצץ.
  2. והשו"ע לא הזכיר זאת משום שהוא דיבר על גוי שיכול לעשות את המלאכה לפני כניסת השבת (ביה"ל בשם הגר"א).