פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שטז י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שטז י

סעיף י | הריגת רמשים הממיתים[עריכה]

ריב"ל (קכא:) מתיר להרוג את כל הרמשים המזיקים בשבת. רב יוסף מקשה מברייתא המתירה להרוג רק חמישה מזיקים ההורגים בוודאות, וברייתא זו ודאי כדעת רבי שמעון ובכל זאת אסור! (כי לר"י אסור אפילו אותם, שהרי אינם רצים אחריו, וההורגם חייב מהתורה). דוחה רב יוסף שמדובר כשרצו אחריו ולדברי הכל.

בהמשך הגמרא מובא שהאמוראים התירו להרוג נחש ועקרב רק בדריסה לפי תומו.

◄רש"י, ר"ח, רי"ף, רא"ש, רמב”ן ורשב”א: רב יוסף מעמיד את דברי ריב"ל שהתיר בשאר שרצים כשרצים אחריו לכו"ע, והברייתא התירה רק חמישה כשאינם רצים אחריו, וכדעת רבי שמעון. [רמב"ם: גם לר’ יהודה כיוון שבעצם ראייתם יש פיקוח נפש].

☜ שו"ע^[1]: כל המזיקין ההורגים ודאי, מותר להרוג אותם אפילו לא רצים אחריו (ואפילו בורחים ממנו (משנ"ב^[2])) ובמזיקים שאינם ממיתים (ולרמב"ם: אלא ספק ממיתים) אם רצים אחריו מותר^[3], ואם לא רצים, מותר רק לפי תומו (עיין לקמן).

◄תוספות: רב יוסף מעמיד את דברי הברייתא שהתירה חמישה בלבד כשרצים אחריו, ולרבי יהודה. וריב"ל התיר שאר שרצים אפילו אם לא רצים אחריו, כדעת רבי שמעון. [תוספות מכריע כדעת האמוראים שהתירו רק אם דורסו לפי תומו].

1. דווקא מזיקים אלו שנשיכתם מכאיבה מאוד, התירו להורגם, אך פרעוש וכדומה, שנשיכתו אינה מכאיבה כל כך, אסרו להורגו, אלא יבריחו מעליו (בית יוסף).

2. כנזכר לדעת רמב"ם אסור להורג מזיקים המכאיבים כלל, ולרוב הפוסקים מותר להורגם אם רודפים אחריו. וכתב המג"א להתיר גם אם לא רודפים אחריו, כשדורס לפי תומו (ביה"ל).

❖ הריגה לפי תומו (בשאר מזיקים כשלא רצים אחריו)[עריכה]

כנזכר לעיל, הגמרא מביאה אמוראים שמתירים להרוג נחש ועקרב (שאינם ממיתים) רק לפי תומו.

◄רש"י: מדובר כשאינו מתכוון להריגתם, וגם רבי יהודה שאוסר מדרבנן בלא מתכוון, במקום מזיקין לא גזר.

◄ר"ן, מגיד משנה בשם רשב”א ורמב”ן: מדובר כשמתכוון להריגתם וכיוון שקיי"ל כרבי שמעון במשאצל"ג, אין איסור במקום מזיקין. אלא שאין להורגם להדיא כי היזקם לא מצוי כל כך.

◄רמב"ם: גם לרבי יהודה מותר להורגם מתוך כוונה, כיוון שיש בזה פיקוח נפש.

☜ שו"ע: מותר להרוג מזיקים שאינם ממיתים לפי תומו אפילו אם מתכוון, ורק מראה שאינו מתכוון.

א. מותר גם לצוד אותם (אליה רבה^[4]).

ב. אסור להרוג נמלים ושאר שרצים שאינם מזיקים אפילו בדרך הילוכו (משנ"ב).

ג. אסור להרוג עכביש גם אם יש חשש שיפול לתוך האוכל, כיוון שאפשר לכסות את המאכלים. וכל שכן שאסור להרוג תולעים שבתוך הפירות (משנ"ב).

סיכום הריגת וצידת מזיקים (על פי סעיפים ז-י)[עריכה]

1. מזיקים ההורגים (חמשת המזיקים המוזכרים בגמרא. וכן כל מזיק שודאי ממית). לכל הדעות מותר להורגם. מוסכם שמותר להורגם אפילו כשאינם רודפים אחריו (או מדין משאצל"ג או מדין פיקוח נפש. ורק לדעת תוס' רבי יהודה אוסר. (סעיף י)). פשוט שמותר גם לצוד אותם.
2. מזיקים שעל פי רוב הורגים. אם רודפים אחריו מותר להרוג אותם. אם אינם רודפים אחריו אסור להרוג ממש, ובדרך הילוכו מותר (מחלוקת ראשונים מה מוגדר דרך הילוכו. (סעיף י)). מותר גם לצוד אותם (אליה רבה).
3. מזיקים שבודאות אינם הורגים אך נשיכתם כואבת. אם רודפים אחריו מותר להורג אותם, ולדעת הרמב"ם אסור (ב"י בסעיף י). אם לא רודפים, מותר לדרוס לפי תומו (מג"א). לכל הדעות מותר לצוד אותם (סעיף ז).
4. מזיק שנשיכתו גורמת צער קל (כדוגמת פרעוש). אסור להורגו. (לדעת ר"ת מותר כשעומד לעקוץ (סעיף ט)). מותר לצודו כשהוא עומד להזיק (סעיף ט). הפוסקים נחלקו האם מותר גם כשאינו עומד לנשוך מיד).
5. מזיקים שאינם עוקצים כלל: אין שום היתר להורגם או לצודם. (משנ"ב).
6. כינה ושאר דברים שלא נוצרו מפריה ורביה. לכל הדעות מותר להורגם, כי אין בה איסור נטילת נשמה ((סעיף ט). ונחלקו האם מותר להרוג כינים שהפלה מבגדים, אולי יש לגזור משום פרעושים). מותר לצוד אותה (רשב"א).

הערות שוליים[עריכה]