פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיא ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | פריסת מחצלת על מת[עריכה]
הגמרא (מג:) אומרת שמת המוטל בחמה יכולים שני בני אדם לבוא ולשבת בצידו על הקרקע, וכאשר יהיה להם חם יוכלו להביא מיטה ולשבת עליה. וכאשר יהיה להם חם מהשמש יוכלו להביא מחצלת ולפרוס מעליהם, ואז להשמט וללכת, ונמצא שיש כיסוי על המת.
הראשונים מבארים שמדובר כאן על מת שאין מקום שאפשר לפנות אותו לשם (רמב"ם וטור) או במציאות שהם לא רוצים לפנות את המת משם (רמב"ם). השו"ע מזכיר את שני הסיבות.
◄ רש"י ותוספות: כוונת הגמרא שהם פורסים מחצלת על ראשם וכאשר הם הולכים נמצא אוהל פרוס מעל המת עם שתי מחיצות וגג[1]. (וצריך לעשות באופן כזה כדי שיהיה ניכר שעושים את האוהל לצורך החי ולא לצורך המת (תוספות)).
◄ רמב"ם (ע"פ הבית יוסף): כוונת הגמרא שהם פורסים את המחצלת וכאשר הם הולכים הם לוקחים איתם את המיטה[2], ונמצא שהמחצלת נופלת על המת ממש. (וצריך לעשות כך כיוון שרק לצורך צער החי התירו לעשות אוהל בשינוי שכזה[3] (בית יוסף)).
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ מג"א: אם מתיירא שמא יסריח המת ויצטרכו לצאת משם, מותר לפרוס עליו מחצלת להדיא, ורק שלא יעשה אוהל[4].
◄ אליה רבה: מותר גם אם אין חשש שיסריח המת.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ רש"י כותב הטעם להתיר הוא מפני שזה כעין בניית אוהל בשינוי שהותר. וראיתי שלמדו האחרונים על פי ביאור רש"י ותוספות כאן שמותר לבנות אוהל בשינוי הבנייה גם אם צריך את האוויר שמתחת. ולע"ד יש לדון משני צדדים: א. השו"ע פסק כדברי הרמב"ם שלא נוצר אוהל כאן ואין חולק בזה, ואיך הכריעו כרש"י? ב. גם רש"י שהתיר ייתכן שסבר שכיוון שאין ארבע מחיצות מותר לבנות בשינוי הגם שצריך לאויר שמתחת, שהרי בסימן שטו, ג' וז' מובא שמעיקר הדין מותר לבנות אוהל כדרכו אפ אין מחיצות, אפילו שצריך לאויר שמתחת (שני ספרים שיוצרים אויר תחתם), ורק אם יש גם מחיצות וגם צריך לאויר שמתחתם אסור. אם כך אפשר שרש"י התיר בשני מיטות להתיר מאחר שאין כאן מחיצות גמורות, אבל במקום שעושה ממש אוהל עם ארבע מחיצות וגם צריך לאויר שתחתיו מניין שרש"י יתיר?
- ↑ אסור יהיה להשאיר את המיטות עם המחצלת שעליהם, כי רק אם לוקחים את המיטות יש היכר שלא עשו כך בשביל המת, אבל אם לוקחים, יראה כאילו הם הביאו בשביל המת ואסור (בית יוסף).
- ↑ ואין בזה איסור מפני טלטול דבר לצורך דבר שאינו ניטל (שהרי להלכה נפסק שמותר ליטול חפץ לצורך דבר שאינו ניטל). אמנם הגר"א כתב שהתירו לחי ולא למת (ולא כתב צער החי) ולפי זה אם אדם רוצה לעשות אוהל עראי בשינוי יהיה מותר. וצ"ע אם אכן כוונת הגר"א לחלוק על הבית יוסף שהתיר רק במקום צער או לא. עיין בהערה הקודמת.
- ↑
והיינו משום שכאשר הדבר נעשה למניעת סירחון נחשב הדבר כפריסת אוהל לצורך החיים (כך כותב המג"א).