פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיג ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיג ד


סעיף ד | דלת אלמנה[עריכה]

מובא בהמשך הגמרא (שם) שאסור להשתמש בדלת אלמנה הנגררת[1], ללישנא קמא זו דלת שעשויה מלוח אחד וללישנא בתרא זו דלת שאין לה אסקופה תחתונה (וצריך לעקור אותה כדי לפתוח את הדלת).

◄ טור: הלכה כשתי הלישנות לחומרא, שכל אחת מסוגי הדלתות אסורה.

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רמב"ם: הלכה כשתי הלישנות לקולא, שרק אם שתיהם מתקיימות אסור.

⤶ האחרונים מקלים כשיטת הרמב"ם בפתח העשוי לכניסה יציאה (משנ"ב).

  1. סעיף זה עוסק אפילו בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר (משנ"ב (ועיין לקמן)).

  2. מדברי השו"ע משמע שאם הדלת קשורה ותלויה, אפילו נגררת מותר, כיוון שזה פתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר (משנ"ב).

באיזו מציאות דלת אלמנה אסורה[עריכה]

◄תוספות וטור: דלת אלמנה אסורה אפילו אם יש לה היכר ציר, לעומת דלת רגילה שאם יש לה היכר ציר מותר להשתמש בה[2].

◄רי"ף: מדובר בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר[3] שבדלת רגילה מותר כשאינה קשורה, ובדלת אלמנה אסור[4].

⤶ משנ"ב: סעיף זה עוסק בפתח העשוי לכניסה ויציאה ועם זאת אסור דלת אלמנה.

עוד כותב בשער הציון:

◄ לרי"ף מדובר על דלת שאינה קשורה (אינה נגררת), אבל בקשורה מותר.

☜ וכך ביאר במשנ"ב את דעת השו"ע[5].

◄ לתוספות מדובר על דלת קשורה ואף על פי כן אסורה.

❖ קרשים שבפתח החנויות[עריכה]

בית יוסף: מותר להחזיר פלטות העשויות מכמה קרשים המחוברים ויש להם חקיקה. לרמב"ם ודאי שיהיה מותר כי החקיקה שיש לפלטה נחשבת איסקופה. וגם לטור יהיה מותר כי הפלטה עשויה מכמה קרשים.

☜ רמ"א: מותר להחזיר פלטה כשיש לה חקיקה למטה ולמעלה.

⤶ משנ"ב: גם אם הפלטה לא קשורה מותר כיוון שעשויה מכמה קרשים המחוברים יחד[6].

❖ סיכום הדינים העולים מסעיפים ג-ד (למשנ"ב):[עריכה]

  1. פתח שאינו עשוי לכניסה ויציאה תדיר והדלת עשויה מכמה לוחות: אם יש היכר ציר מותרת כשקשורה ותלויה אפילו אם נגררת. אם אין ציר אסורה, אבל בגבוהה מהארץ מותרת.
  2. פתח שאינו עשוי לכניסה ויציאה תדיר והדלת עשויה מלוח אחד: אפילו אם יש היכר ציר אסורה ואפילו אם קשורה[7]. (וצ"ע מה הדין בגבוהה מהארץ).
  3. פתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר והדלת עשויה מכמה לוחות: מותרת אפילו לא היה לה ציר מעולם, לשו"ע רק אם קשורה, ולרמ"א גם אם לא קשורה.
  4. פתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר אך הדלת עשויה מלוח אחד ואין אסקופה: מותרת אם קשורה ותלויה בין אם יש היכר ציר ובין אם לא. (וכשיש אסקופה: לרמב"ם מותר בכל מקרה, ולטור אסור אף אז).

סיכום בדרך נוספת:

פתח שאינו עשוי לכניסה ויציאה תדיר פתח שעשוי לכניסה ויציאה תדיר
מכמה לוחות היכר ציר (אפילו אם היה ועכשיו אין לה) מותר אם קשורה ותלויה, אפילו נגררת.

מותרת אפילו אם נגררת.

לשו"ע: דווקא קשורה.

לרמ"א: אפילו אינה קשורה.

אין היכר ציר (שלא היה מעולם) מותר רק אם קשורה וגבוהה מהארץ.
מלוח אחד היכר ציר (אפילו אם היה ועכשיו אין לה) אסורה (אפילו אם קשורה). מותר אם קשורה ותלויה (אחרונים ע"פ דעת הרי"ף).
אין היכר ציר (שלא היה מעולם) ואין אסקופה (כשיש אסקופה, לרמב"ם דינה כדלת שעשויה מכמה לוחות). אסורה (אפילו אם קשורה).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש גורסים 'שאינה נגררת'. ועיין לקמן.
  2. תוספות מבאר כך כיוון שהוא גרס 'דלת אלמנה הנגררת' ואז אם נאמר שאין היכר ציר, אז גם דלת רגילה אסורה. לכן על כרחך שהגמרא אסרה אפילו כשיש היכר ציר (גר"א). ותוספות סובר שאין הבדל בין פתח העשוי לכניסה ויציאה ובין אינו עשוי, כדברי רש"י ולכן לדעתו יהיה אסור גם בפתח העשוי לכניסה ויציאה אפילו אם קשורה. לכן לא חילק כחילוק הרי"ף.
  3. הרי"ף גורס 'דלת אלמנה שאינה נגררת' ואם כך קשה מה הרבותא של דלת אלמנה, הרי גם דלת רגילה אסורה אם לא קשורה, אפילו אם יש לה היכר ציר. לכן על כרחך שהרבותא היא שמדובר על פתח העשוי לכניסה ויציאה, שדלת אלמנה אסורה ודלת רגילה מותרת (גר"א, וכן ביאר בדעת הרמב"ם).
  4. ואם כך מניין שמדובר גם בדלת שיש לה היכר ציר? המהרל"ח מבאר שכיוון שהגמרא לא חילקה בזה בדלת אלמנה, יש לאסור אפילו אם יש לה היכר ציר.
  5. וצ"ע, אם כך גם בדלת רגילה וגם בדלת אלמנה, בפתח העשוי לכניסה ויציאה אם תהיה קשורה מותר ואם לא אסור. ומדוע לא ביאר את השו"ע כדברי תוספות ואז יהיה אסור אפילו אם קשורה כנ"ל. לסיכום: שו"ע אסר דלת אלמנה אפילו בפתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר, ודווקא כשאינה קשורה, אבל קשורה מותרת.
  6. וצ"ע מה דעת השו"ע בזה, שהרי בסעיף ג כתב המשנ"ב שלדעת השו"ע גם דלת רגילה צריכה קשירה.
  7. שהרי אפילו בפתח העשוי לכניסה ויציאה אסור אפילו כשיש לה היכר ציר.