פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שיד ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שיד ה


סעיף ה | נתינת קנה או עלה הדס כמרזב[עריכה]

❖ נתינת קנה כמרזב[עריכה]

נחלקו רב ושמואל (דף קמו:) בנתינת קנה בחבית כמרזב: לרב אסור, ולשמואל מותר. ומסיקה הגמרא שלוש דרגות בזה: לחתוך אסור לכו"ע[1]. אם היה כבר בחבית ונפל מותר לכו"ע. ונחלקו אם מוכן ורוצה להכניס בפעם הראשונה[2]. הגמרא מביאה שמחלוקת זו היא גם מחלוקת תנאים בין ת"ק שאסר לרבי יאשיה שהתיר, ופוסקת הגמרא הלכה כרבי יאשיה שהתיר.

☜ טור ושו"ע: מותר לתת קנה בחבית למרות שלא היה בה מעולם.

⤶ משנ"ב: אך אסור לתקוע אותו בחזקה עם יתדות וכדומה, כי גומר בזה את הכלי.

❖ נתינת עלה הדס כמרזב[עריכה]

שמואל אוסר (קמו:) לתת עלה של הדס בפי החבית שישמש כמרזב. לדעת רב יימר: אסור שמא יעשה מרזב ממש. לדעת רב אשי: אסור שמא יבוא לקטום. הגמרא מביאה נפק"מ בין הדעות: אם יש לו עלי הדס אחרים[3], לרב יימר אסור כיוון שעדיין יש חשש שמא יבוא לעשות מרזב. לרב אשי מותר כיוון שאין חשש שמא יבוא לקטום עלה חדש.

◄ רמב"ם: הלכה כדעת רב יימר, שמא יעשה מרזב[4].

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רא"ש וטור: הלכה כדעת רב אשי שמא יבוא לקטום[5].

☜ רמ"א: אם היו לו הרבה עלי הדס מותר לקטום.

  1. כמה עלים צריך שיהיו (לדעת הרמ"א):

אם יש לו עוד עלה אחד:

אסור.

אם יש לו עוד שתים שלושה עלים:

◄ לרמ"א וב"ח: אסור, וצריך הרבה עלים.

◄ לטור: מותר.


הערות שוליים[עריכה]

  1. לרש"י אסור לתקן בגוף הקנה כלום. לר"ח מותר לתקנו ביד.
  2. לרש"י החשש של רב בנתינת קנה חדש שמא הוא לא יתאים למידת הפתח ויבוא לתקנו. ושמואל לא חשש שמא יבוא לתקנו. לרמב"ם מדובר על קנה שלא מתוקן כראוי, רב חשש שמא יבוא לתקנו, ושמואל לא חשש שמא יבוא לתקנו גם אם לא מוכן כל צרכו. והביא המשנ"ב את פירוש רש"י מתחילה (להתיר בקנה המוכן) והוסיף שבבית יוסף הביא בשם הרמב"ם שאפילו אם אינו גמור לגמרי מותר.
  3. כך מבאר הטור ועל פיו פסק השו"ע. אך דעת רבינו חננאל שהכוונה למציאות שהעלה מונח כבר מערב שבת, שרב יימר אוסר כיוון שעדיין זה עשוי כמרזב, ורב אשי מתיר כיוון שהוא אינו צריך לקטום (ביה"ל).
  4. ולא רצה הרמב"ם לפסוק כדעת רב אשי כי הגמרא בביצה אומרת שאין איסור קטימה בעצים לריח. (הרב המגיד). (הרא"ש סובר שזה דומה לקוטם בשביל לחצות בו שיניו שאסור. (בית יוסף). ועיין עוד בדבריו שהקשה על זה).
  5. הר"ן כותב שגם בעצים רכים יש איסור ליצור כלי חדש, והחשש כאן הוא שמא יעשה כלי ממש. (לע"ד נראה שהר"ן אסר את זה מהתורה שאל"כ זו גזירה לגזירה. עיין בב"י).