פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שי ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שי ח


סעיף ח | בסיס לדבר המותר והאסור[עריכה]

רבא אומר (מז.) שמחתה שיש עליה אפר, אע"פ שיש עליה שברי עצים, מותר לטלטלה.

◄ רש"י, תוספות, רא"ש, מגיד משנה וטור: הכוונה שיש על המחתה דבר המותר (אפר) ודבר אסור (שברי עצים) והחידוש שמותר לטלטלו עם שניהם (ומדובר כשלא יכול לנער את האיסור (רא"ש)).

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רמב"ן: הכוונה שיש על המחתה אפר ושברי עצים שאינם חשובים ביחס למחתה ולכן מותר לטלטלה. (ושונה מאבן שעל כלכלה הנעשית בסיס כיוון שכאן זו הרגילות להניח את האפר על המחתה).

◄ רמב"ם: הכוונה שמותר לטלטל את המחתה כשיש עליה אפר והוא מאוס עליו, משום גרף של רעי.

  1. אפר שהוסק בו ביום אסור בטלטול משום שהוא נולד (משנ"ב).

  2. אם התערבב אפר מותר עם אפר אסור, אם האפר האסור ניכר בעין לפני העירוב אסור לטלטלו, למרות שההיתר הוא הרוב, כי זה דבר שיש לו מתירים (שהרי יכול לטלטלו בערב) (משנ"ב).

  3. מים הנוטפים מאילנות בימי ניסן אסורים משום נולד, אפילו אם נופלים לתוך כלי מלא מים, ואין הם בטלים כיוון שטרם שהתערבבו הם היו בעין, ודבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטיל[1]* (חיי אדם[2]).

  4. דבר שאינו חשוב לכל העולם אך לו הוא חשוב, או להיפך, הולכים אחרי דעת האדם (משנ"ב[3]*).

❖ כשהאיסור וההיתר שווים[עריכה]

הגמרא (שם) מקשה על רבא מברייתא האומרת שאם יש בנר שברי פתילה אסור לטלטלו. אביי מיישב שמדובר בגליל.

◄ רש"י: בגליל שברי התפילה היו חשובים, לכן לא התבטלו לגבי השמן (לדעת רש"י, כל זמן שהאיסור חשוב יש לאסור גם אם ההיתר חשוב (נשמת אדם)).

◄ תוספות: בגליל השמן היה בזול ולכן שברי הפתילה לא התבטלו כלפיו, והנר הפך לבסיס לדבר האסור.

⤶ אם האיסור וההיתר שווים לאדם באותו מידה:

◄ רש"י: אם שניהם לא חשובים מותר ואם שניהם חשובים אסור.

◄ הגהות מימוניות: מותר[4].

◄ ר"ת וטור (ע"פ הב"י): אסור.

☜ כך פוסק משנ"ב.

❖ לנער את האיסור כשיכול[עריכה]

רא"ש: מותר לטלטל את האפר ושברי העצים כיוון שאינו יכול לנער את שברי העצים.

⤶ מדבריו נראה שהיתר הטלטול הינו רק אם צריך את האפר או את מקום המחתה. אבל אם צריך את גוף המחתה, ינער אותם ממנה (בית יוסף).

☜ כך פוסק שו"ע.

  1. אם יש הפסד בניעור לא צריך לנער (משנ"ב על פי סימן שט, ג).

הנחת דבר היתר בשבת עצמה

רשב"א ☜ ורמ"א: אם היה מונח דבר איסור בביה"ש, לא יועיל להניח דבר מותר כדי להפוך את הבסיס לדבר המותר והאסור.

⤶ אבל אם הניחו רק בשבת את הדבר האסור, מותר להניח דבר מותר וכך לטלטל את השולחן עם שניהם (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

  1. מכאן יש לדון למים של מזגן שדינם כמוקצה ואפילו אם נופלים לתוך מים שהיו שם מערב שבת יש לאסור כיוון שהיה שלב שהם היו בעין, ואינם בטלים ברוב כי דבר שיש לו מתירים אפילו באלף לא בטל. וכן פסק לאיסור בחזון עובדיה (שבת ד עמוד קמד).

  2. ועיין בסימן שלו, ד, במשנ"ב שפסק שמין בשאינו מינו כן מתבטל ולא אומרים כל דבר שיש לו מתירים לא בטל.

  3. * האחרונים (אגרות משה (ה, כב, יז), שבט הלוי (ח, נב) וכן מובא בשם החזו"א (אורחות רבינו א, עמוד קיט)) כותבים שחשיבות נבחנת על פי מה שהאדם צריך לשבת הזו, ואפילו אם החפץ השני יקר הרבה יותר, לא הולכים על פי חשיבות ממונית, ולע"ד כך מוכח מדברי המשנ"ב בסימן רעט ס"ק י. ויש שכתבו (הגרש"ז (שלחן שלמה שי, ס"ק כח, ג)) שאם האיסור שווה הרבה וההיתר לא, הולכים על פי מי ששווה יותר. ולכאורה מוכח כדעה הראשונה מדברי הריב"ש שמביא הבית יוסף (בסימן רעט), ומה עוד שדין זה דרבנן ויד המקל על העליונה.

  4. וכך פוסק בערוך השולחן (טו). ועיין בחזון עובדיה (שם, עמוד קלג) שהביא עוד אחרונים הסוברים כך.