פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכב ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | הטלת גורל על מנות[עריכה]
המשנה (קמח:) מתירה להפיס עם בניו ובני ביתו, ורק שלא יעשה מנה גדולה כנגד קטנה [משום משחק בקוביא]. ובגמרא: באחרים אסור להפיס משום חשש הלוואה ומקח וממכר, ורק אצל בני ביתו אין חשש זה, כיוון שרב התיר להלוות לבני ביתו בריבית כדי שיטעמו טעם ריבית. אם כך בבני ביתו מותר אפילו במנות שאינן שוות.
הגמרא בבבא מציעא (עה.) דוחה את היתרו של רב שמא יבואו להמשך לריבית.
העולה מהגמרא שלעשות הגרלה עם אחרים אסור משום מקח וממכר. ונחלקו הראשונים[1] במסקנת הדין לגבי בני ביתו:
◄ רמב"ם, רי"ף ורא"ש (לפי הר"ן) ומגיד משנה: מותר בבני ביתו אפילו מנות גדולות וקטנות.
◄ רי"ף ורא"ש (לפי הב"י) וטור: מותר בבני ביתו רק מנות שוות.
דרכי משה: אסור להטיל גורל גם על ידי גוי.
☜ שו"ע: מותר להטיל גורל במנות שוות בין בני הבית, ועם אחרים אסור כיוון שמקפידים זה על זה ויבואו לידי משקל ומידה. אבל מנה גדולה כנגד מנה קטנה, אסור משום קוביא. וי"א שבבני ביתו מותר מנה גדולה כנגד קטנה.
רמ"א: אסור להטיל גורל גם על ידי גוי.
⤶ אפילו במקום שיבואו למריבה (משנ"ב).
מותר לחלק מנות בין בני חבורה כי מסתמא לא מקפידים, אלא אם כן הם ביקשו בגורל, שאז אפילו לחלק אסור. וכן אם ידוע בבני חבורה שהם מקפידים אסור לחלק מנות[2]. אבל שכנים, למרות שמסתמא הם מקפידים זה על זה מותר לחלק מנות (כיוון שאין השאלה מצויה בניהם, לא חששו שיבואו לידי איסור (ביה"ל)) (משנ"ב).
בני בית שחולקים משל עצמם, אפילו לדעת המקילים אסור במנות שאינן שוות (פרי מגדים).
❖ הגרלות המותרות[עריכה]
המג"א מתיר להטיל גורל מי יעלה לתורה או יאמר קדיש, כיוון שאין בזה נפקא מינה ממונית ולא יבואו לידי משקל ומידה. וכתב בנזר ישראל שאין לעשות קלפי עם פתקים גם באופן כזה.
המג"א מתיר לעשות הגרלה ביו"ט. (בשער הציון משאיר את דבריו בצ"ע). אבל בשבת אסר להטיל גורל גם בדבר מצווה, אפילו כשלא יכול היה מאתמול. (בשער הציון מקשה על ראייתו אבל מסכים שאסור).
הביה"ל מביא בשם התוספתא שמותר להטיל גורל בין אורחים מי יקבל מנה ראשון כיוון שאין בזה נפקא מינה ממונית.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שורש המחלוקת: בפשט, הגמרא בבבא מציעא דחתה את דברי רב, וא"כ יוצא שגם בבני ביתו אסור גדול עם קטן. אלא שהרב המגיד מסביר שרק לעניין הלוואה בריבית שאסורה מהתורה דחתה הגמרא את רב, אבל לעניין הגרלה נשארו דברי רב להלכה. ואילו הטור סובר שהגמרא דחתה לגמרי את רב להלכה וגם בבני בית מותר רק במנות שוות. ומה שהגמרא מביאה את רב למרות שנדחה להתיר גם מנות שאינם שוות, אפשר ליישב בכמה אופנים (בית יוסף): א. סברת רב (שבני הבית הם רשות אחת) נשארת, למרות שדבריו נדחו, ואם כך יש לומר כדברי שמואל שאין איסור מקח וממכר בבני בית. ב. הגמרא הביאה את רב כדי להקשות עליו גם מדברי המשנה אצלנו. ג. הגמרא בשבת באמת סוברת כרב ולכן הביאה את דבריו והגמרא בבבא מציעא חולקת על הגמרא בשבת, וכמותה הלכה, כיוון שהיא עוסקת בהלכות ריבית.
- ↑
בבני חבורה כזו לא כדאי להשתתף מלכתחילה כי יבואו לשאול כלים בשבת ויו"ט ומתוך קפידתם יבואו לידי איסור מידה ומשקל (ביה"ל).