פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שכג ט

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שכג ט


סעיף ט | שפשוף כלי[עריכה]

הברייתא (נ.) מתירה לשפשף כלים בכל דבר חוץ מכלי כסף בגרתקון (מין עפר קשה הגורר את הכסף, ומתחייב משום ממחק (רש"י)). הגמרא מדייקת שנתר וחול מותרים, אך מקשה מכך שנינו בברייתא אחרת שאסור אף בנתר וחול, ומיישבת שרבי שמעון הוא שהתיר משום שאינו מתכוון ורבי יהודה אסר. (אבל גרתקון בכלי כסף אסור אף לרבי שמעון משום שזה פסיק רישיה (רש"י)). [בהמשך הגמרא דוחה הסבר זה משום הסיפא של הברייתא].

☜ טור ושו"ע: מותר לשפשף הכלים בכל דבר חוץ מכלי כסף בגרתקון, כיוון שהכסף רך והוי פס"ר דממחק.

⤶ שאר כלים מותרים אפילו בגרתקון (משנ"ב).

  1. מותר אף בנתר וחול, ואין בהם משום מוקצה כיוון שייחד אותם לשימוש מבעוד יום. ואין לתת הרבה מים עליהם בשבת משום שיש בזה חשש לישה לחלק מהפוסקים (ומדובר כשנתן מים מע"ש או שנותן הרבה מים שלא ידבקו גרגרי החול זה לזה כלל) (משנ"ב).

  2. מהרי"ל אוסר לשטוף זכוכית בשבולת שועל כדי להצהירה. וצ"ע מדוע. ודוחק לומר שרק שטיפה לצורך ניקיון הותרה ולא לצורך הצהרת הכלי (משנ"ב).

  3. אסור להשחיז את הסכין, אפילו שלא ברחיים שלהם אלא רק בעץ, משום שדומה לממחק (פרי מגדים).