פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלג א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים שלג א


סעיף א | שימוש ופינוי אוצר תבואה[עריכה]

המשנה (קכו:) אומרת שמותר לפנות תבואה מאוצר בארבע וחמש קופות מפני אורחים או מפני שצריך מקום לבית מדרש לתלמידים, אבל לא יפנה את האוצר.

רי"ף, רא"ש ורמב"ם: דווקא לאורחים או לבית מדרש שהם דברי מצוות מותר, אבל לא לדברי רשות.

רמב"ם, רי"ף ורבותיו של הרמב"ן: כשרוצה רק לפנותו אסור לדבר רשות, אבל אם רוצה להשתמש בו, מותר אפילו לדבר רשות.

☜ שו"ע: אסור להתחיל לפנות אוצר אם לא לדבר מצווה, אבל מותר להסתפק ממנו.

⤶ אסור להתחיל משום טרחה או משום עובדין דחול (משנ"ב).

  1. משמע שאפילו פחות מארבע או חמש קופות אסור לפנות לדבר רשות. אך אם התחיל מערב שבת מותר לפנות ארבע וחמש קופות אף לדבר רשות (משנ"ב).

  2. מותר לפנות לדבר מצווה אפילו אם יש בכך טירחה יתירה כגון להגביהם ולשלשלם בחלונות או להורידם בסולם (משנ"ב).

  3. מותר לפנות ברגליו אילך ואילך, שאין זה בכלל פינוי (משנ"ב).

❖ כמה מותר לפנות[עריכה]

רב חסדא סובר שמותר לפנות ארבע קופות באוצר תבואה המכיל חמש קופות, (אך לא יותר שמא יראה גומות ויבוא להשוותן), וכן לפנות חמש קופות מאוצר גדול (אך לא יותר משום טרחה). ובלשון אחרת בגמרא: מותר ארבע קופות באוצר קטן, וחמש באוצר גדול.

ו'לא את האוצר' (הכתוב במשנה) היינו שלא יתחיל לפנות את האוצר משום מוקצה וכדעת רבי יהודה.

שמואל סובר שמותר בין ארבע ובין חמש בכל אופן, ו'לא את האוצר' היינו שלא יגמור את כולו שמא יבוא להשוות גומות, אבל מותר להתחיל לפנותו בשבת, וכדעת רבי שמעון.

רז"ה, רא"ש, רמב"ם, רמב"ן ורשב"א: הלכה כרב חסדא. ומותר ארבע מחמש או חמש מאוצר גדול. אך אסור לפנות כל האוצר כשמואל (ואין הדברים תלויים זה בזה).

☜ שו"ע: באוצר גדול מותר לפנות חמש קופות, וכאשר יש חמש קופות בלבד, מותר רק לפנות ארבע. ולא יפנה את כל האוצר שמא יבוא להשוות גומות.

רמ"א (ע"פ תרומת הדשן): כל שבות שהתירו לצורך מצווה, מותרת לצורך אורחים. והיינו רק כשהם מתארחים אצלו בבית או שהתארחו אצל אחרים. אך המזמן חברו לסעוד אצלו אינה סעודת מצווה, אלא סעודת רשות.

  1. אם זימן אורחים ויש לו אורח שבא רק לאכול, מותר לפנות גם עבורו. וכן בסעודת מצווה ממש, יכול לפנות לפי כל הסועדים (משנ"ב).

  2. לא כל שבות התירו לצורך מצווה (שהרי זו מחלוקת בסימן שז), אלא רק עובדין דחול וכהאי גוונא (ביה"ל).