פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שלח ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח | נתינת כלי תחת דלף[עריכה]
המשנה (שם) מתירה לתת כלי תחת הדלף בשבת. ואומרת הברייתא שאם התמלא הכלי יכול לשפוך אותו ולהניחו שוב (להלכה פסקו הראשונים שלא כרבי יצחק (טור)).
הגמרא מקשה מהמשנה על רבי יצחק שאסר ליטול כלי לצורך דבר מוקצה, שהרי הדלף הזה הוא מוקצה, ומיישבת הגמרא שמדובר על דלף הראוי שאינו מוקצה.
◄ רמב"ם: מותר להניח כלי רק תחת דלף הראוי.
⤶ נחלקו בטעמו (שהרי רק לרבי יצחק העמידה כך הגמרא):
◄ ר"ן: משום שיש בזה ביטול כלי מהיכנו.
◄ בית יוסף (ע"פ לשון הרמב"ם): משום שעושה גרף של רעי, שאסור לכתחילה.
☜ וכך פסק שו"ע[1] (והוסיף שאם נתן תחת דלף שאינו הראוי, בדיעבד מותר לפנותו (עיין בסימן שח, לד)).
◄ טור: מותר גם תחת דלף שאינו ראוי.
⤶ בשעת צורך אפשר לסמוך על הטור (ביה"ל).
כאשר מותר בדיעבד לפנות את הכלי (והיינו כשהוא תחת דלף שאינו ראוי), מותר אפילו אם לא התמלא לגמרי (אליה רבה). ומותר לפנותו רק אם זה מקום ישיבתו ונמאס עליו, אז דינו כגרף של רעי שמותר לפנותו כנזכר בסימן שח, סעיף לד (משנ"ב).
מה שנהגו ליטול מי הנטילה של הבוקר לתוך כלי וכן מים אחרונים, למרות שאינם ראויים, סומכים בזה על הטור. ועוד אפשר שהמים נקראים עדיין ראויים למרות ששורה עליהם רוח רעה, ורק אם יש בהם מאיסות או איסור נקראים אינם ראויים (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ עיקר הטעם שאסור לתת כלי תחת הדלף הוא משום שאסור לבטל כלי מהיכנו, אלא שאם היה מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה לא היה נקרא ביטול כלי שהרי מותר לפנותו משם. אלא רק משום שאסור לעשות גרף של רעי לכתחילה, נחשב לביטול כלי מהכנו (למרות שבסוף יהיה מותר לפנותו משם) (ביה"ל).