פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | ממתי נקראת יולדת[עריכה]
הגמרא (קכט.) אומרת: 'מאימתי פתיחת הקבר אמר אביי משעה שתשב על המשבר, רב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שהדם שותת ויורד, ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה'.
◄ רי"ף: שיעורו של אביי הוא המאוחר, והלכה כמותו.
◄ רמב"ם,[1] רא"ש ור"ן: הלכה כרב הונא, משום ספק נפשות להקל.
◄ רמב"ן: השיעורים אינם קבועים, אלא הולכים אחר הסימן הראשון שיופיע כל אישה לפי מה שהיא.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ כל זה רק דברים שאפשר לעשותם בלי עיכוב. אבל דברים שיש עיכוב בעשייתם (כמו לקרוא למיילדת) ודאי שלא מחכים עד שיופיע אחד מהסימנים, אלא יקראו לה לפני כן אפילו אם היא במרחק יב מיל[2]* (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הביה"ל מוכיח מלשון פירוש המשנה שהרמב"ם למד ששיעור שהדם שותת הוא אחרי ישיבת המשבר, וא"כ נמצא שהרמב"ם מחמיר ולא מקל (וסברתו, שפסק כבתראי).
- ↑ * אם יש לאישה צירים סדירים הרי שהיא צריכה לנסוע לבית חולים כיוון שבדבר זה יש שיהוי אם תחכה בביתה. ואם הייתה ירידת מים גם כן תיסע לבית חולים, וכן אם מרגישה לחץ כבד כלפי מטה כאילו העובר רוצה לצאת. (אורחות שבת (פרק כ אות עד)).