פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים של ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים של ו


סעיף ו | מדורה ליולדת וחולה[עריכה]

הגמרא (קכט.) אומרת שמותר לעשות ליולדת מדורה בימות החורף. הגמרא חשבה להתיר רק בימות הגשמים ולא בימות החמה וכן רק ליולדת ולא לשאר חולים, והביאה הגמרא מימרא של שמואל שאם הקיז דם עושים לו מדורה אפילו בתקופת תמוז.

◄ רש"י, רי"ף, רא"ש וטור: למסקנת הגמרא מותר לעשות מדורה לחולה וליולדת אפילו בתקופת תמוז.

◄ רמב"ם וסמ"ג: מותר לעשות מדורה עבור יולדת ומי שהקיז דם אך לא עבור חולה.

⤶ נחלקו בביאור דעת הרמב"ם:

◄ ראב"ד ומגיד משנה: הרמב"ם אסר רק לחולה שאין בו סכנה אבל בחולה שיש בו סכנה מודה שמותר (אפילו שאין בזה צורך פיקוח נפש כי כל צרכי חולה מותרים).

◄ מעשה רוקח, שלטי הגיבורים ובית יוסף: הרמב"ם אסר גם בחולה שיש בו סכנה כיוון שאין סכנה בצינה לחולה, כי אפשר בבגדים.

☜ שו"ע: מותר לעשות מדורה ליולדת כל שלושים יום. (וכן למי שהקיז דם (שכח, יח)).

⤶ משנ"ב: ובשביל חולה שאין בו סכנה אומר לגוי ועושה. וכשיש בו סכנה מותר על ידי יהודי אם אין שם גוי.

❖ עד מתי מותר לעשות מדורה ליולדת[עריכה]

◄ ראב"ד ומגיד משנה: מותר עד שלושים יום כיוון שלעניין קור יולדת מסוכנת יותר[1].

☜ כך פוסק שו"ע.

◄ רב אחאי גאון, ר"ח, רבינו ירוחם, מעשה רוקח (בדעת הרמב"ם) שלטי הגיבורים וירושלמי (ע"פ הביה"ל): מותר רק עד שלושה או עד שבעה אם אומרת שצריכה, ומכאן ואילך רק על ידי גוי.

☜ ביה"ל: קשה מאוד להקל לעשות מדורה על ידי ישראל כל שלושים וצ"ע.

הערות שוליים[עריכה]

  1. הראב"ד מבאר שהרמב"ם דיבר על חולה שאין בו סכנה והוא נאסר במדורה. וכנגדו יולדת מותרת, אם כך יוצא שיולדת מותרת במדורה כל שלושים יום למרות שהיא חולה שאין בה סכנה אז, וצריך לומר שטעם הדבר שהיא מסוכנת למדורה גם אז. והביה"ל מתקשה בביאור הגמרא בדרך זו ואף בביאור דעת הרמב"ם (כמובא לקמן).