פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עא ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
אין כותבים פתקא דלטותא להחרים בצבור, אלא ליתומים שבאו בטענת אביהם, או אפוטרופוס ואמרו: אין אנו יודעין אצל מי יש למורישנו כלום (ר' האי). ואם אחד רצה לצאת מבית הכנסת כשזה מחרים, יש לבית דין לומר: למה אתה יוצא, ואם לא רצה להתעכב אין מונעין אותו; ואפילו שיצא בשעת החרם. (החרם) חל עליו (שו"ת רי"ף). הגה: ועיין לעיל סימן ט"ז סעיף ג' דיש אומרים דנותנין לכל אדם חרם אחר עדות, וכן נוהגיןא.
א. חרם של בי"ד: השו"ע כתב כאן שבי"ד מחרימים בציבור (כלומר, כשאין אדם ידוע שאותו מחרימים) רק עבור יתומים, והרמ"א הביא שי"א לעיל שמחרימים לכל אדם, וקשה הרי גם השו"ע עצמו פסק כן לעיל. הסמ"ע מתרץ ששם מדובר שטוען בודאות שיש לו עדים אלא שאינו יודע מיהם וכאן טוען בשמא, והש"ך תירץ ששם מדובר ברוצה להחרים את היודעים עדות וזהו תפקידו של בי"ד לחקור כדי להוציא דין אמת, אמנם כאן מדובר שרוצה להחרים את שכנגדו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.