פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עא יט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יט[עריכה]
אין נאמנות מועיל לגבי לקוחות, אפילו התנה בפירוש שיגבה מהלקוחות בלא שבועת המלוה (ר"ח,רי"ף,רמב"ם,רא"ש) (ריטב"א וטור ר"ס פ"ב), והוא הדין למלוה מוקדם הבא לגבות, שצריך לישבע, אף על פי שכתוב בשטרו נאמנות.
נאמנות כנגד לקוחות: ר"ח,רי"ף,רמב"ם,רא"ש[1],שו"ע: נאמנות אינה מועילה כנגד לקוחות. הרמב"ם נימק שאין אדם מתנה לאבד ממון חברו, והרא"ש כתב שיתכן שטעמם הוא שחוששים לקנוניא שמא פרע כבר והחזיר לו השטר. הרא"ש הכריע כמותם משום שהיום רבו הרמאים.
ראב"ד,רמ"ה: הנאמנות מועילה (אם קדמה למכירה). נאמר במשנה בכתובות פו,ב שנאמנות שכתב לאשה אף עבור הבאים ברשותה מועילה, וכן אם כתב נאמנות אף כנגד הבאים ברשותו היא מועילה, ובתוספתא מוסבר ש"הבאים ברשותה" פירושו לקוחות ומקבלי מתנה. אם כן מוכח שנאמנות מועילה גם כנגד לקוחות כדברי המשנה שמועילה כנגד הבאים ברשותו. הרא"ש כתב שלדעת הרי"ף צריך לחלק שדוקא לגבי "הבאים ברשותה" ביארה התוספתא שהכוונה ללקוחות אולם "הבאים ברשותו" הכוונה לאפוטרופוס ולא ללקוחות.
ש"ך: צ"ע, יתכן שאם תפס יכול לומר קים לי כראב"ד ודעימיה כיוון שפשט התוספתא כמותם וכן הרא"ש פסק כר"ח רק בגלל שרבו הרמאים ויתכן שמודה שתפיסה תועיל.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ על כתובות פז,א (פ"ט,כב)