פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עג י

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עג י

סעיף י[עריכה]

מי שיש לו שטר על חבירו לזמן, ובא בתוך הזמן לבית דין ואמר: מצאתי מנכסי פלוני ואני ירא שאם יבואו לידו יבריחם ממני ולא אמצא מקום לגבות חובי, אם רואה הדיין שום אמתלא לדבריו שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן, מצוה על הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר (שו"ת רא"ש). וכן הדין בלוה לזמן ובתוך הזמן רואה המלוה שהלוה מבזבז נכסיו ואין לו קרקע, או שהלוה רוצה לילך למדינת הים, ותובע המלוה את שלו או שיתן לו ערב, שומעין לו (שו"ת רי"ף^[1], דלא כשו"ת רמב"ן). הגה: והוא הדין בכל מקום שנראה לבית דין לעכב מעות הנתבע (פסקי מהרא"י סי' ס"ד). ומזה נשתרבב המנהג לעקל המעות אע"פ שאין בו צורך כולי האי (ת"ה סימן ש"ה). ואם הנתבע מעיר אחרת, ונראה לבית דין שמן הראוי לעקל מעותיו של הנתבע, אם הם בעיר התובע וצריך הנתבע לילך ולדון בעיר התובע להוציא מעותיו (ועיין לעיל סי' י"ד). אבל אם נראה לבית דין שהנתבע ציית לו דינו בעירו, ולא גברא אלמא הוא, לא יעכבו לו מעותיו, אף על פי שהם בעיר התובע, אלא ילך התובע אחר הנתבע (מהרי"ו סי' ל"ד, וקנ"ה). וכשנראה לבית דין לעכב המעות, צריכין להודיע לנתבע כדלקמן סימן ק"ו. מי שהיה דר בעיר עם המלוה, ויצא משם והניח ממונו בעיר שיצא משם, יכולים התובעים לכופו לדון עמהם בעירם, שלא יהא כל אחד ואחד לוה והולך למדינת הים. ובית דין מודיעין לו תחלה (תשובת הרשב"א אלף קמ"ט) כדלקמן סי' ק"ו.

עיקול ממון: שו"ת רי"ף,שו"ת רא"ש,שו"ע: מעקלים כשיש חשש הברחה (רא"ש) או כשרואים שהלווה מבזבז נכסיו (רי"ף).

סמ"ע: רק כשיש שטר בידי המלווה מעקלים, אך כשאין שטר לא מעקלים כיוון שהלווה נאמן בשבועת היסת.

רש"ל,ש"ך: דוקא כשמבזבז נכסיו, אחרת לא מעקלים גם אם מתמוטט מנכסיו מידי יום ולא יוכל לפרוע במועד הפרעון. הש"ך כתב שהרבה פוסקים חולקים אפי' במבזבז וכן משמע בש"ס, ואמנם הסכימו כל האחרונים ונתפשט המנהג שמעקלים כשמבזבז, אך אין לך בו אלא חידושו.

שו"ת רמב"ן: לא מעקלים אפילו כשהלווה מבזבז.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]