פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עה ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
אם לא תבעו אדם, אלא הוא מעצמו אומר: מנה היה לאביך בידי ונתתי לו חמשים ונשאר לו חמשים, פטור אף משבועת היסת (עפ"י שבועות מב,א) (בעה"ת שער ז' ושער ל"ח ורמב"ם פ"ד מהל' טוען דין זה).
בשבועות מב,א נחלקו ראב"י וחכמים אם כשבן המלווה טוען ברי והלווה מו"ב חייב שבועה או שנחשב משיב אבידה (כיוון שאין זו העזה לכפור בפני הבן), אמנם במקרה שלנו שהבן טוען שמא אפי' ראב"י מודה שהוא משיב אבידה ופטור.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.