פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עז י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
לוה משנים, ונכתב השטר בשם אחד מהם, אם תבעו אותו שלא נכתב השטר על שמו, יכול לדחותו ולומר: לא נתחייבתי לך כלום (שו"ת רשב"א). הגה: וצריך הרשאה מן השני, אבל זה שכתוב בשטר יכול לגבות כולו בלא הרשאה (תשובת רשב"א סימן אלף קל"ז). והוא הדין אם שניהם כתובים בשטר, כל אחד יכול לגבות כולוא (תשובת הרשב"א אלף פ"ב וסימן אלף פ"ו). איש ואשתו שלוו מאחד, היא חייבת לפרוע החצי מכתובתהב. ואם הבעל או יורשיו פרעו כל החוב, חוזרים ונפרעים ממנה החצי. ואם הבעל קיים והיא טוענת: אתה לקחת כל המעות אלא שאני נכנסתי עמך בשטר, אינה נאמנתג, אלא במיגו דפרעתיך (שו"ת הרי"ף). הגה: והרי הם בטענות הללו כב' לווין שלוו ביחד (טור). ראובן שכתב לבנו ולאשתו בית, וכתב דלא יגבו אלא שתיהן ביחד, ומת הבן, יכולה אשתו לגבות כתובתה ממתנה זו; דלשון יחד שכתב לא בא למעט אם מת האחד, אלא שלא יגבה כל אחד המחצה (ריב"ש סימן קפ"ה). ועיין בא"ה סי' ק"ב סעיף ז'.
א. הרשב"א נימק שכיוון ששניהם כתובים בשטר, הוי כשותפים.
ב. לפרוע מכתובתה: דוקא אם התגרשה או התאלמנה, אך אינה צריכה למכור כתובתה בשביל לפרוע, אלא יגבה הכל מהבעל (סמ"ע).
ג. אתה לקחת כל המעות: ע"ש,סמ"ע – דוקא במקום שהנשים נו"נ בפנ"ע אינה נאמנת, אבל במקום שלא, נאמנת לומר שכל ההלוואה היתה לבעלה והיא רק נכנסה כערב קבלן, ואז אמנם המלווה יוכל לגבות גם ממנה, אך היתומים לא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.