פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עט ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
וכן אם הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו, ואמר: לא היו דברים מעולם וזה אינו כתב ידי, אם הוחזק כתב ידו בבית דין, או שראו עדים שהוא כתב ידו, הוחזק כפרן, ומשלם, ואינו נאמן לומר: פרעתי, עד שיודה לו בעל דינו, או יביא עדים שפרע בפניהםא (רי"ף,רמב"ם,רא"ש). הגה: מי שהודה בבית דין שחייב לחבירו, ואחר כך אמר: נזכרתי שפרעתי לו והרי עדים שפרעתי לו, נאמןב.
א. פי' שפרע לאחר שכפר, אך אם מעידים שפרע לפני כן אינו נאמן, כמבואר בסע' א (סמ"ע).
ב. ש"ך - אמנם השו"ע כבר כתב כן לעיל סע' ג, אך כאן מחדש הרמ"א שאפי' אם יש שטר או כת"י נגדו והודה, הדין הוא שנאמן לחזור ולומר שנזכר שפרע, כשמביא עדים ע"כ.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.