פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
הא דמהני אתם עדי, דוקא כשתבעו מנה ואמר ליה: הן, ואחר כך אמר: אתם עדי, ושתק ליה. אבל אם אמר לו: מנה לי בידך, והלה שתק, ואמר התובע לעדים: אתם עדי, ושתק הנתבע, אין שתיקתו כלום, דלא הוי שתיקה כהודאה אלא כשהודה לו תחלה ואמר ליה: הן, וכשאמר התובע: אתם עדי, שתק; אבל כששתק מתחלה ועד סוף, יכול לומר: לא חששתי להשיבךא (בעה"ת). הגה: מי שהתנה עם בחור ללמוד עם בן חבירו, בפני אבי הבן, ואבי הבן שתק, שתיקה כהודאה דמיא; ואף על פי שלא דבר האב כלום, דהוי ליה לאב לאסוקי אדעתיה ולמחות (מרדכי פ' זה בורר אות תשה. ע"ל ר"ס של"ו), וכמו שיתבאר בסמוך סעיף י"ג.
א. הגר"א דייק כן, מכך שהגמ' האריכה וכתבה שבתחילה אמר לו הן, ואח"כ כשאמר "אתם עדי" שתק, משמע שאם שתק מתחילה לא מועיל.
לגבי שתיקה כהודאה, עיין לעיל סעיף ב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.