פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא יז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יז[עריכה]
אם הודה בכתב ידו שחייב לפלוני מנה (שו"ת רא"ש), או שהודה בקניןא (רשב"ם) או במעמד שלשתןב (בעה"ת), אינו יכול ליפטר בטענת השטאה ולא בטענת שלא להשביע. הגה: (ע' ד"מ סי' כ"ג) ודוקא כתב ידו שביד חבירו; אבל אם נמצא כתוב אצלו ששטר זה של פלוני (מרדכי פ' ז"ב), או שכתב שם פלוני על חפץ פלוני, אפשר לומר שלא להשביע עצמו עשה כןג, וכמו שנתבאר לעיל סוף סימן ס"ה סעיף כ"ב.
א. קנין: נאמר בקידושין מג,א: "אלא מעתה קדש אשה בפני שנים הכי נמי דצריך לומר אתם עדי?!" וביאר רשב"ם שיכול לומר משטה דוקא בדיבור כנגד דיבור, ולכן בכך צריך לומר אתם עדי, אבל לא במעשה. ומכאן פסק רש"י שכל תנאי שבני אדם מתנין ומקיימין ביניהם לא שייך לומר משטה (הו"ד בב"י סי' לב).
ב. מעמד שלושתם: בעה"ת מנמק גם משום שהוי קנין וגם משום שלא היה לו לשטות בפני השלישי שלא ידע כלל אם חייב או לא. עפי"ז כתב הש"ך קכו,סקנ"ד שאינו נאמן אף אם יש לו מיגו דפרעתי.
ג. כתב ידו: שו"ת רא"ש,שו"ע: יש לכאורה סתירה, במקום אחד כותבים שאין טענת השבעה (סעיפנו), כיון שכולי האי לא עביד כדי שלא להשביע, ובמקום אחר כותבים שיש (סעי' הבא).
רמ"א: אם השטר נמצא ביד המודה – שייכת טענת השבעה, ואם נמצא ביד התובע – לא שייכת.
סמ"ע: אם רק נמצא שטר – שייכת, ואם גם הודה בע"פ וגם נמצא שטר – לא שייכת.
ש"ך: אם כתב על השטר עצמו "שטר זה שייך לפלוני" – שייכת, אך בסתם כת"י שכותב שחייב לפלוני או שכתב בפנקסו ששטר מסויים לפלוני – לא שייכת.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.