פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פא לב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט פא לב

סעיף לב[עריכה]

ראובן תבע לשמעון ריוח החוב שהיה עליו מכמה שנים, ואומר שהתנה עמו לתת לו ריוח, ושמעון אומר שלא התנה, שמעון פטור אפילו משבועה, שאף לדברי ראובן לא היה תנאי זה בשעה שנתחייב שמעון, ואף אם אמר שמעון אח"כ: אני אתן לך ריוח, דברים בעלמא הם בלא קנין, ויכול לחזור בו (שו"ת הרא"ש).

סיכום ההבדלים בין השטאה להשבעה:

האם במקרים אלו יש אפשרות לטעון? השטאה השבעה
תביעה

רא"ש,שו"ע: יש השטאה רק כשיש תביעה. [סע' ה]

ש"ך ברמב"ם,ש"ך: בין כשיש תביעה בין כשאין.

יש השבעה רק כשאין תביעה. [סע' טז]

בעה"מ ובעה"ת סוברים שאף כשיש תביעה.

כשהתובע עימו בשעת ההודאה (אך לא תבעו) גורם זה אינו מהווה משמעות להשטאה.

רמב"ם: אין. [סע' יד]

רא"ש: יש.

שו"ע: סתם כרמב"ם ויש מי שאו' כרא"ש.

ש"ך: כרמב"ם.

כשהמודה שכ"מ

אין. [סע' ב]

וכשהבריא וטוען בעצמו:

שו"ע,נתיבות: אין. [סע' ב]

ש"ך: יש.

יש. [סע' יד]

סמ"ע: דוקא כשיש בנים. ש"ך: לאו דוקא.

ש"ך: שכ"מ בדרך הודאה – אין.

כשמודה לשכ"מ אין. [סע' ב]

שו"ע וקצות: אין. [סע' כז]

ש"ך: יש.

האם טענינן ליה? לא. [סע' ג]

רמב"ם: לא. [סע' כא]

רא"ש: כן, אך דוקא כשטען שאינו חייב.

י"א: כן, אפי' כששתק.

שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כרא"ש.

רמ"א: כרא"ש.

ש"ך: כרמב"ם, אך דוקא כשהתובע טוען שהנתבע הודה.

האם טענינן ליורשיו? כן. [סע' ג] כן.
הודה בדרך הודאה

רמב"ם,שו"ע: אין. [סע' ח]

רא"ש: יש.

יש. [סע' יד]
אמר "אתם עדי" אין. [סע' ו]

מרדכי,טור: יש. [סע' ח] עיין עוד סע' טו.

ש"ך: אין.

סיכום דינים נוספים:

הודה בכת"י, קנין או מעמ"ש: אין השטאה ואין השבעה [סע'יז].

המודה שנפרע: אין השטאה ואין השבעה [סע' כט].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.