פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פו ה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט פו ה

סעיף ה[עריכה]

אין שמעון יכול למחול ללוי, ולא להרויח לו זמן, (שהרי) פקע השעבוד שיש לשמעון על לוי, ונשתעבד לראובן^א (ראב"ד). וכן אם אמר: שטר אמנה, או: פרוע הוא, אינו נאמן להפסיד לראובן^ב (כתובות יט,א). ואם אחר שנתחייב לוי לראובן בבית דין^ג הלך ופרע לשמעון, חייב לפרוע לראובן פעם אחרת^ד (בעה"ת). המסרב שלא לירד לדין, או ירד לדין ונתחייב ואינו רוצה לעשות צווי בית דין, ועכבו ב"ד ממונו שביד אחר ועבר על מצותן והחזירו למסרב, אם לא ימצא ממה לגבות, חייב הנפקד ליתן למלוה הממון שהחזיר למסרב (שו"ת הרא"ש).

א. מחילה: תוס' א,רמב"ן^[1]: שמעון יכול למחול, כמו שהמוכר שטר יכול למחול.

תוס' ב,ראב"ד,שו"ע: שמעון אינו יכול למחול.

קשה – בב"ק פט,א הגמ' מבארת שהאשה פגיעתה רעה ולא מועיל שתיתן כתובתה (ערכה כטובת ההנאה שבה) לנחבל משום שמסתמא תמחל לבעלה על הכתובה. א"כ מוכח שלמרות שאין לה נכסים, יכולה למחול, למרות שבעלה משועבד לנחבל מדר' נתן?

ר"ן: שיעבודא דר' נתן מתחיל רק כשמגיע זמן הפרעון של לוי, ובכתובה זמן הפרעון לא הגיע (עד שימות או שתתגרש) ולכן יכולה למחול. ומוסיף שגם אין זה חוב ודאי, אך משמע שמסתפק בטעם הראשון.

ריטב"א: בכתובה אין שעבודא דר' נתן, משום שאין זה חוב ודאי (כי יתכן שהיא תמות קודם).

ש"ך: גם בכתובה יש שדר"נ וא"א למחול, אמנם שם בגלל שנתנה כתובתה לנחבל בטוה"נ, הרי שפרעה חובה, וא"כ גם הבעל לא משתעבד מדר' נתן, וממילא יכולה למחול על השטר כדין כל מוכר שטר.

הרחבה: הראשונים בכתובות יט,א שאלו מדוע אין שמעון נאמן לומר שנפרע או שהשטר היה אמנה במיגו שיכול למחול. התוס' ענו בתירוצם הראשון שאינו רוצה למחול ולהפסיד חובו^[2], ולפי"ז אם ירצה יוכל למחול, וכן דעת הרמב"ן. ובתירוצם השני ענו שאינו יכול למחול, ואמנם המוכר שט"ח יכול למחול, אך שאני התם שמכירת שטרות מדרבנן, משא"כ שיעבודא דר' נתן שהוא מהתורה. הר"ן כתב בתחילה כתירוצו השני של התוס', וביאר את החילוק ממכירת שטרות, או כדברי התוס' ששאני מכירת שטרות שהיא מדרבנן, כדעת הרי"ף, או כדברי ר"ת שבמכירת שטרות שעבוד הגוף נשאר אצל המלווה, ולכן יכול למחול, אמנם בשיעבודא דר' נתן גם שעבוד הגוף עובר למלווה החדש. וכן דעת הראב"ד וכן פסק השו"ע, שאינו יכול למחול. בסיום דבריו הוסיף הר"ן שעוד נראה שאין זה מיגו טוב, כתירוצם הראשון של התוס'. הרא"ש בפסקיו כתב רק את תירוצו הראשון של התוס', אמנם בתשובה (מובאת בטור בסוף הסימן) כתב שאינו יכול למחול. בב"ח, בדרישה ובט"ז יישבו וחילקו, שקודם שנתברר בבי"ד ששמעון חייב לראובן, יכול שמעון למחול ללוי, אבל אחר שנתברר אינו יכול למחול. אמנם בב"י הציג זאת כסתירה, וכן הש"ך כתב שמוכח מהטור שהרא"ש בתשובה חזר בו ממה שכתב בפסקים.

הוכחות הש"ך שא"א למחול: א. בכתובות פא,ב נאמר שבגלל שדר"נ אין לוי יכול לומר לראובן לאו בעל דברים דידי את. א"כ מכיוון שראובן בעל דברים של לוי לא יתכן ששמעון יוכל למחול. ב. מלווה הטוען שהשטר פרוע או אמנה – אין לך מחילה גדולה מזה, והרי הגמ' אמרה שאינו נאמן לומר אמנה ומשמע שהחוב נשאר קיים, ואם מחילה מועילה, מדוע לא נמחל?

ב. אמנה: בעה"ת,שו"ע מז,א: אינו נאמן דוקא כשיש בשטר נאמנות או כשלוי לא א"ל אישתבע לי, אחרת כיוון ששמעון לא יכול לגבות ללא שבועה שלא נפרע, ודאי שראובן אינו יכול לגבות כששמעון מודה שנפרע. משמע שבכך הם מעמידים את הגמ' בכתובות.

ש"ך: בכל מקרה אינו נאמן, ומשאירים השטר בחזקתו. והטעם נתבאר בסקי"ז, שמוכח מכתובות פב ומפסחים לא,א שלוי בעל דברים של ראובן, וא"כ אינו תלוי כלל בשמעון.

ג. נתחייב בבי"ד: בתשו' מיימוני הביא מחלוקת אם הדין כן דוקא כשהתחייב בבי"ד או שמספיק שלוי ידע ששמעון חייב לראובן, והש"ך פסק שהעיקר כמ"ד שאי"צ, וכן כתב בהגה"א, וביאר שדברי השו"ע כאן ובסעיף הבא הם לאו בדוקא אלא אורחא דמילתא נקט, לפי שכשנתחייב בבי"ד אינו יכול לומר שלא ידע. אמנם מהנאמר בסוגריים שבסמ"ע סק"י משמע בפשטות שס"ל שמדובר דוקא בבי"ד חייבוהו.

ד. פרע לשמעון: בסימן סו,טז לגבי מוכר שט"ח הביאו הטושו"ע שתי דעות, אם חייב לפרוע שוב, או שצריך הקונה להיפרע משמעון, ואילו אצלנו לגבי שדר"נ כתבו בפשטות שחייב לפרוע שוב. הסמ"ע מחלק ששם נשאר אצל שמעון שעבוד הגוף ולא הסתלק לגמרי, וכן שם המכירה מועילה רק מדרבנן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]