פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט פז לא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לא[עריכה]
טען שיש לו אצלו חוב בקנין או בשטר, ואבד, והוא אומר: פרעתי, או: איני חייב לך כלום, ונשבע, ואח"כ באו עידי הקנין או שהוציא השטר ונתקיים, הרי זה משלם אחר השבועה שישבע המלוה, ואינו חשוד, שהרי לא העידו שלא פרע, ולא טען הנתבע להד"מ (רמב"ם). ואם יש נאמנות בשטר או בקנין, נוטל בלא שבועה (טור).
עיין בסמ"ע לעיל עה,כד שרשאי הנתבע לדרוש מהתובע לבטל כל שטרותיו קודם שישבע, אלא שכאן מדובר שלא דרש כן.
בריש סימן ע מובאת ברמ"א מחלוקת אם המלווה בעדי קנין צריך לפורעו בעדים אף שאין שטר בידו. הסמ"ע מבאר שלכן השו"ע נקט כאן "נאמנות או קנין" לכל מר כדאית ליה, ואילו הש"ך מוכיח מכאן שהעיקר כמ"ד שצריך לפורעו בעדים.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.