פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צב ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
נקרא חשוד, מי שנשבע לשקר, אחד שבועת העדותא ואחד שבועת הפקדון ושבועת שוא (משנה) וביטוי (טור ס"ג בשם הרא"ש). ואפילו עבר על חרם שהחרימו הקהל (ר"ת) (טור בשם רש"י[1]) ויש אומרים דדוקא בשבועה דלשעבר, כגון אכלתי ולא אכלתי, שבשעה שיצאה שבועה מפיו, יצאה לשקר. אבל בשבועה דלהבא, כגון שלא אוכל ואכל, לאב (רי"ף,רמב"ם,רש"י).
א. שבועת העדות: הרשב"א שאל מדוע הוא חשוד הרי יתכן ששכח את העדות והוא שוגג, וענה הר"ן שכל שהעדות היתה כל כך קרובה שא"א לתלות בשיכחה לא תולים. עפי"ז כתב הסמ"ע שמדובר כאן דוקא כשהמעשה היה קרוב, והש"ך כתב ע"כ שמהרשב"א מוכח שאין חילוק, וכן מהרמ"א בסי' לד,ה, ומהסמ"ע עצמו בסע' ד שם.
ב. שבועת ביטוי וחרם: גמרא: וליתני נמי שבועת בטוי! כי קתני שבועה, דכי קא משתבע - בשקרא קא משתבע, אבל שבועת בטוי דאיכא למימר דבקושטא קא משתבע - לא קתני.
ר"ת: כוונת הגמרא שלכן לא נשנה במשנה, אמנם גם על כך נפסלים.
רי"ף,רמב"ם,רש"י: כוונתה שלא נפסלים על כך, ולכן לא נשנה במשנה.
שו"ע: סתם כר"ת וי"א כרי"ף וכרמב"ם.
עיין בסימן פז,טז אם שבועת ביטוי להבא מועילה במקום שבועה על העבר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ נראה שמוסב על הסיפא, שכן הטור כתב שרש"י סובר כרי"ף ודעימיה.