פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צב ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
נתחייב החשוד שבועה מדבריהם, אם היה מהנשבעים ונוטלים, אינו יכול לישבע וליטול, אלא הנתבע שכנגדו ישבע (היסת) ויפטרא (רמב"ם). וכן פוגם שטרו וכל כיוצא בזה שהיה חשוד, וטען הלוה שפרעו, ואמר: ישבע לי, הרי הנתבע נשבע היסת ויפטר מהשטר (רמב"ם). וי"א שכיון ששטר מקויים בידו, גובה בלא שבועהב (ראב"ד).
א. ולדעת הרי"ף אין הנתבע חייב אפי' היסת.
ב. המהרש"ך כתב שיכול לומר קים לי כרמב"ם, אולם הש"ך חלק וכתב שהעיקר כראב"ד ושכן פסקו השו"ע והסמ"ע בסי' פב,ח.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.