פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צב יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
נתחייב החשוד שבועת היסת, אין שכנגדו נשבע ונוטל, אלא הרי הנתבע נפטר בלא שבועהא (שבועות מא,א); ומכל מקום מחרימין סתם על מי שכפר ממון חבירו ואינו משלם לו (רי"ד). הגה: מיהו הנתבע יכול לומר: השבע וטול, ואז פטור אפילו מקבלת חרםב (הגהות שניות דמרדכי דב"מ).
א. ב"י – אמנם הרמב"ם נקט "שבועת היסת" אך זה לאו בדוקא והוא הדין לכל שבועות דרבנן, כמבואר מהטעם בב"מ ה,א שתקנתא לתקנתא לא עבדינן.
ב. הישבע וטול: נכתב בהגמ"ר שאמנם בי"ד אינם יכולים לכופו להפך השבועה, אך מ"מ אם רוצה רשאי, וקשה, וכי בשופטני עסקינן, שבמקום להיפטר מיד, מעדיף לתת לחברו את האפשרות להישבע וליטול?! לכן ביאר הרמ"א דבריו, שכוונתו שיכול להפך על חברו ולהיפטר בכך מהחרם. וכתב הסמ"ע שמ"מ רשאי חברו לומר שמעדיף להחרים ולא להישבע.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.