פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט צ ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
היה עד אחד מעידו שנכנס למשכנו ונטל כלים תחת כנפיו ואינו יודע מה הם, והוא אומר: לא גזלתי כלום, או שאמר: בחובי נטלתי, הואיל ואין העד יודע מהו תחת כנפיו, הרי זה נשבע שלא גזל (וע"ל סימן ע"ה ס' י"ג וסימן שס"ד ס"ג).
הרמב"ם כתב שנשבע בנק"ח והטור כתב שנשבע היסת. בה"ב מבאר לגבי טענת לא גזלתי, שאינו חייב שבועת ע"א למרות שמכחיש העד, משום שהעד אינו יודע מה היה תחת כנפיו. מדוע א"כ לפי הרמב"ם נשבע בנק"ח? משום שזה כעין אדם שמשכון בידו שנאמן במיגו ותיקנו הגאונים שישבע[1]. מהסיבה הנ"ל, שהעד לא ראה מה היה תחת כנפיו (ובכה"ג אפי' אם יש שני עדים אין הם מחייבים ממון אלא רק חכמים תיקנו שכנגדו ישבע ויטול), גם לא אומרים משאיל"מ לגבי טענת בחובי נטלתי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לכאורה אין זה דומה, שכן אצלנו הוא טוען שהחפץ עצמו שלו ואין זה מיגו להוציא? נראה שבגלל שעד ראהו לוקח מבית חברו, יש גריעותא בחזקתו ודמי קצת למוציא, ולכן גם בכה"ג תקנו הגאונים שישבע.