פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכה ז

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכה ז

סעיף ז[עריכה]

וי"א דתן הוי כזכי במתנה (רמב"ם), והוא שנותן לו עתהא החפץ בידוב ואומר לו: תן חפץ זה לפלוני. אבל אם מתחלה לא בא לידו על דעת לזכות לזה, ואחר כך אמר לו: תנהו לפלוני, לא קנה אלא במעמד שלשתן, ואפילו אם הוא תופס החפץ בידו בשעה שאמר (לו): תן, כיון שלא בא מתחלה לידו לשם כך. אבל אם א"ל: זכה לו, בעוד שהחפץ בידו, זכה לו אע"פ שלא בא לידו תחלה לשם כך. או אפילו לא היה בידו בשעה שאמר לו: זכה לו, אלא שהגביהו אחר כך כדי לזכות לו, זכה, אפילו שלא בפני הנותן ושלא בפני המקבל. אבל אם לא אמר: זכה, אפילו איתיה לפקדון בחצירו של שליח, לא זכה למקבל מתנה (ר"ת אליבא דשיטה זו).

תן במתנה: ר"ת,רא"ש: לאו כזכי. ראיה – בגיטין יד,א נאמר בברייתא לגבי פקדון ומלווה שגם לשון תן הוי כזכי, ואם אפי' במתנה לשון זו מועילה כזכי, כ"ש שבפקדון ובמלווה (שהרי שם אפי' לשון הולך הוי כזכי, למרות שבמתנה לא), ואי"צ לשנות זאת. עוד הוכיחו זאת מכך שלגבי האומר תנו מנה לפלוני ומת (גיטין יג,א), הגמ' לא נימקה שקנה בגלל שתן כזכי.

רמב"ם: כזכי. לא מצאנו שמיעטו במתנה אלא הולך שאינו כזכי. ר"ת – דוקא כשנותן לו עתה את החפץ, למעט אם נתן כבר או אם יתן בעתיד. לגבי הראיה השנייה שהבאנו לעיל, שהגמ' לא נימקה שקנה בגלל שתן כזכי, תירץ ר"ת בתחילה שקונה רק אם נתן באותו רגע את החפץ, ולאחר מכן הוסיף שתן במתנה כלל לא הוי כזכי. מ"מ כדי ליישב את השיטות הסוברות שהוי כזכי זקוקים אנו לחילוק זה של ר"ת.

שו"ע: הביא שתי הדעות.

כשהוליך למקומו: מבי"ט: אפי' לר"ת שתן לא הוי כזכי, מ"מ אם הביא עד למקומו זכה כיוון שיכל ליטלו, ודעת המשלח שבכה"ג יקנה.

ש"ך: לא זכה.

א. תן בפקדון: ר"ת,ש"ך: גם בפקדון תן מועיל רק כשמסר לידו עתה את החפץ.

ב. בידו: ב"ח: לדעת ר"ת מספיק שיגיע לרשותו, אולם לדעת הרמ"ה צריך שיגיע לידו ממש, והטור אצלנו הביא שתי הדעות, אולם לקמן בסימן רמג הכריע כר"ת (בנק' זו).

ש"ך: לכו"ע מספיק שיגיע לרשותו (ומה שכתב ידו, לאו דוקא), וא"כ אין סתירה בטור.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.