פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קכט יב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קכט יב

סעיף יב[עריכה]

הא דכשהלוה במדינת הים נפרע מהערב בלי שיודיעו ללוה, דווקא כשהמלוה בשטר. אבל אם הוא מלוה על פה, לעולם אינו נפרע מהערב בלא הודעת הלוה (רמב"ם), דחיישינן שמא פרעו, אלא א"כ הוא תוך הזמן (ב"י). והוא הדין אם מת לוה, מלוה על פה אינו נפרע מהערב (המ"מ פכ"א ממלוה), אלא אם כן הוא תוך הזמן (מרדכי), או שהודה בשעת מיתתו, או שנידוהו מפני שאינו פורע חוב זה, ומת בנידויו (בה"ב). הגה: טען הלוה שנתן דמי הפרעון לערב ליתנם למלוה, נשבע היסת ונפטר, במיגו דיכול לומר: פרעתי לך, נאמן גם כן לומר דפרע לערב, ונפטר בזה, דהא המלוה האמין לערבא. ואם המלוה כופר ואומר שלא העמיד לו אותו ערב, נשבע הלוה שהעמיד לו הערב ושפרע לו, ונפטר בזה (תשובת מיימוני סוף ספר שופטים סימן ג').

א. נתתי לערב: תשו' מיימוני,רמ"א,סמ"ע: פטור, כיוון שהמלווה האמין לערב, ולא גרע משליח שעשאו בעדים.

רש"ל,ע"ש,ש"ך: חייב, גרע משליח שעשאו בעדים.

ושב הכהן: מכריע שהמע"ה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.